בפרק הזה אני ושמואל מדברים על משהו שתמיד מרגיש מסובך אבל בעצם די פשוט:

איך מגדלים ילדים שלא מפחדים מהחיים.

לא יזמים של “פיץ’”,

יזמים של לב.

של סקרנות וצורך לפצח את סודות העולם.

יזמים שלא מפחדים ללכלך את הידיים, לנסות, להכשל, ושוב לנסות ואז להצליח.

דיברנו על מה קורה כשהורים מזיזים את עצמם קצת הצידה כדי לתת לילד לנשום,

על חלומות שנולדים בגיל 5 ומתגלגלים למגרש כדורגל מאולתר בקיבוץ,

ועל איך לפעמים היציבות שהבטיחו לנו היא בכלל לא הדבר שהילדים צריכים.

זה פרק על יזמות, אבל לא מה שאתם חושבים.

זה פרק על בית.

על הורים.

על טעויות.

על אומץ.

ועל איך הופכים את ה”אני רוצה” של הילד למשהו שהוא לא מפחד ללכת איתו.

בקיצור, שיחה שמורידה קצת לחץ מההורות הזאת ונותנת מקום לילדים להיות מי שהם – ולכם לנשום לרגע.