מסע ההורות כמוהו כהליכה במדבר 40 שנים. כל הורה יודע שבמסע הזה אין תמיד רגעי תהילה גדולים, אך הפירות בו יבואו בזמן ובמקום הנכון אם רק נסכים ללכת את הדרך כולה.   וגם, על מהות חינוך הילדים "והגדת לבנך ובתך" הגירסא המודרנית.  תוכנית חגיגית במיוחד לכבוד חג הפסח!  

אמרו לנו שכשנתחתן/נלד ילדים/נביא עוד ילד/ נעשה קריירה/ נבנה בית/ ...(השלימו בעצמכם) ... שכשיהיה לנו את כל אלה נהיה מאושרים.  ואיכשהו קרו כל אלה או חלק מהם ואנחנו עדיין מחפשים את הדבר הזה שייתן לנו להרגיש שאנחנו אנשים מאושרים עם משפחה מאושרת. וכמה שאנחנו מתאמצים איכשהו זה עדיין מרגיש חסר.   איך אנחנו, הדור שלא חסר לו כלום, עדיין לא מצאנו את האושר? מה אנחנו מפספסים? מה גורם יותר אושר, חוויות או קניות? ומה "הסוד" האמיתי בלגדל משפחה מאושרת?

מסיכות בפורים זה כיף, אבל מה עושים כשהמסכה נדבקת עליך? על המסיכות שעטינו על עצמנו בגיל הילדות ואיך מסירים אותן?