
Sign up to save your podcasts
Or


אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה פרק 60, כאן אילן גור. אל האורח שלי הגעתי על פי המלצתו של עופר בינדל נוטע האלונים הוותיק בפארק השרון, שהוכרז ממש בימים אלה גן לאומי. עופר הוא גיבור פרק 56 של אילן והגננים וממנו למדנו על יערות חדרה ועל האלונים שהגיעו מצפון עד הגדה הצפונית של נחל הירקון. בפרק הזה ובפרק שאחריו אני מארח את עמיר בלבן, ראש תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע.
בלבן, איש טבע מילדותו, אמן ומרצה, הקים את תחום הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע, ועוסק בפיתוח אתרי טבע עירוניים קהילתיים בכל רחבי הארץ עמיר הוא אחד ממייסדי התחנה לחקר ציפורי ירושלים ע”ש נילי ודוד, ועמק הצבאים בירושלים שניים מאתרי הטבע העירוניים הראשונים בישראל.
עמיר הוא בוגר המחלקה לצילום באקדמיה לאמנות בבצלאל מתמחה בתיעוד טבע בארץ וברחבי העולם, מרצה ומוביל קבוצות של מטיילים חובבי טבע וצילום במסעות בעולם. כמו רבים ממרואייניי, הוא חוגג את עיסוקו ונהנה מכל רגע, פותחים לו מיקרופון והאיש שופע. נדבר על החיים, על בעלי חיים בעיר ועל גינון עירוני. בפרק 61, הפרק הבא ננסה להפיק עצות מעשיות לגינון גגות ולגינון קירות ולגינות שמקיימות עולם שלם של חיים משותפים עם שפע של בעלי חיים. נהניתי כרגיל, שהרי ההסכת הזה הוא קודם כל הסכת של אנשים.
ולפני שנתחיל שתי הערות בונות: הראשונה נוגעת לגננים. משתי שיחות אקראיות שקיימתי התברר לי שיש גננים מקצועיים שנוהגים להקשיב לפודקסט באוזניות בעת שהם מגננים. גננים יקרים, התרגשתי לשמוע. מה יכול להיות יותר מהנה מאשר להקשיב לפודקסט גינון כשנוטעים עצים. תבורכו.
והערה בונה שנייה לפני ההריסה. ישראל עוברת תהליכים מואצים של פינוי בינוי בתוך ערים. הבעייה היא שכאשר יודעים שבניין ישן נכנס לתהליך של פינוי בינוי נשכחת הגינה ולפעמים לשנתיים או שלוש. מי שמסתובב בצפון תל אביב בוודאי מכיר את התופעה: צמחים מוזנחים ולא מטופלים ועציצים שפעם איכלסו צמחים והיום מוטלים יבשים עם שרידים יבשים של מה שגדל בהם. ואני אומר: מצווה היא לקחת או לייחר צמחים מגינות מוזנחות כאלה. מומלץ לבקש רשות, שבוודאי תינתן, אבל כשלוקחים ענף לייחור זה ממש לא הכרחי. בגינה שלי יש כמה צמחים מפוארים שהיצלתי מאבדון. גם כמה עציצי ענק שנטלתי באדיבות הקבלנים. עד כאן ההודעות והתובנות ומכאן לעמיר בלבן
אילן והגננים פודקסט גינון וסביבה, פרק 59 – קירות ירוקים וגינון אנכי עם אדריכלית הנוף מיכל בן חור. אנחנו מתקרבים לשישים פרקים וככל שחולפים הזמנים מתחדדות התובנות. הפודקסט קם כי התאהבתי בעולם הצמחים והגננות ומאוד רציתי לפגוש אנשי מקצוע מהתחום. הם נראו לי אנשים מרתקים ומיוחדים ואני שמח לקבוע שלא התאכזבתי. כשהתחלתי לא היה לי כיוון ברור, אבל ככל שעבר הזמן אכן התברר לי שאין לי באמת כיוון כי הפודקסט לוקח אותי קדימה בדרכו המיוחדת וכך אני נודד מנושא לנושא – מגידול ירקות ליערות מאכל ומגידול עצים לטיפוח פרחים, ומסחלבים לחקלאות ביו דינאמית. כל פרק מצריך ממני כמה שעות של הכנה וזה מגביר את עוצמת החווייה ואת חדוות הלימוד. בעת האחרונה הגעתי אל התחום המרתק של החקלאות והגינון העירוניים שהם מטבעם גידול צמחים שלא מחוברים לאדמה ולכן הקדשתי את פרק 56 ופרק 57 למצעים המנותקים ולתערובות הגידול. כפי שכבר ציינתי, לא רק שמעט מבינים בתערובות אלא שרבים אינם יורדים לחשיבותן של תערובות הגידול. וכך הגעתי אל הגינון האנכי והקירות הירוקים. גינון אנכי מציע דרך ליצור צמחייה בלב העיר על ידי ניצול קירות, גגות, ומבנים חיצוניים. זהו לדעתי הטרנד הבא. וככה גם היה לי הכבוד להכיר את מיכל בן חור המקסימה.
לעבור עד ליצירה של גינון מקומי. עומר הקים ותיחזק עשרות גינות וגם הקים גן הדגמה ובוסתן מאכל שבו הוא חוקר ומנסה לאקלם צמחים חדשים. עומר נולד לזה.
ההיכרות שלו עם מערכות השקיה החלה בגיל 7 או 8 כשאביו היה שולח אותו לפתוח את ההשקיה בפרדס (לא היו אז מחשבי השקיה..) ולתקן את החורים שהנקרים עשו בצינורות. הפרקטיקה הזאת של נסיעה בלילה בשדות כדי לפתוח ולסגור שטוצרים, מילה גרמנית במקורה למערכות השקייה בשדות מוכרת לי היטב. בימי נעורי בקיבוץ ראש הנקרה שבגבול הלבנון נסעתי הרבה לבד בלילות בשדות הקיבוץ. זו היתה תקופה שקטה בלי מלחמות ובלי חיזבללה ולא העלינו בדעתנו לחשוש. תושבי ראש הנקרה עדיין מפוזרים בכל הארץ בעוד הקיבוץ שומם ומוזנח. אני חושב עליהם לא מעט ובלבי מוחה דמעה.
לעומר יש ניולזטר שמופץ מדי שבוע וכאמור ש לו ערוץ יוטיוב שמספר האנשים שצפו בו כבר עבר את הארבעה מיליון. בקיצור, טיפוס מורכב מאלה שחביבים עלי.
אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 57, חלק שני, כאן אילן גור עם האגרונום יואב פלדמן שעוסק כבר 20 שנה במצעים מנותקים שכולנו שותלים ושזורעים בהם: עציצים, אדניות, שקים, וגם גינון מגדלים. לתחום גינון המגדלים שהוא חקלאות אנכית, נקדיש את אחד הפרקיםן הבאים. יואב פלדמן שנולד וגדל בשכונת גבעת מרדכי בירושלים, וידע תמיד שהוא רוצה להבין את סודות הקרקע. וככה הוא הגיע לפקולטה לחקלאות ובעקבות הקרקע הוא גם יצא למסעות בעולם ולמד שיטות של מצעים מנותקים.
יצירה עצמית של תערובות גידול היא לא תמיד עניין פשוט, וגם לא פשוט להשיג את כל המרכיבים שמהם מכינים כל תערבות, אבל לפחות שנבין את העקרונות. במהלך ההכנה של שני הפרקים לא יכולתי שלא להמשיך ולהתפעל מפרוייקט המצעים המנותקים המפורסם ביותר בעולם, פרוייקט שכתבו וכותבים עליו הרבה אבל לא בטוח שהוא בכלל היה. ואולי הוא בכלל מנותק מהמציאות. בהמשך נגיע גם אליו.. האזינו, שתפו, חברו, הפיצו, הגיבו ותהנו מברכת האדמה, מנותקת או מחוברת.
אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 56, כאן אילן גור עם האגרונום יואב פלדמן שעוסק כבר 20 שנה במצעים מנותקים שכולנו שותלים וזורעים בהם. קיבלתם עציץ מתנה והנחתם אותו על אדן החלון? אתם במצע מנותק, כי העציץ שלכם לא מחובר לאדמה. כמובן שהעניינים מסתבכים כשמדובר בתערובות אדמה לסוקולנטים או לסחלבים. לצערנו אנחנו יודעים מעט מאוד על מצעי שתילה או זריעה וזה מניסיון אישי מתסכל. משום כך נקדיש שני פרקים לעניין המצעים. בפרק הראשון נדבר ונשמע על מצעים מנותקים בישראל ובעולם, ובשני נהיה קצת יותר טכניים ונשמע איך בדיוק מרכיבים ובונים מצעי השתילה. בפרק השני גם לא יכולתי להתאפק מלהזכיר את פרוייקט המצעים המנותקים המפורסם ביותר בעולם שעד היום אין בכלל הוכחות היכן היה והאם היה בכלל. גינון במצעים מנותקים הוא לא דבר חדש, הוא היה מקובל מאוד בעת העתיקה. למשל, אצל המצרים, היוונים, הרומים, הסינים או ההינדים. מי בכל יכול לדעת מהו העציץ הקדום הראשון?
באופן כללי, גינון בעת העתיקה שיקף את החיבור של בני האדם עם הטבע, ואתגר המצע המנותק נתפס לפעמים כשילוב רוחני עם הטבע, ושל יצירה משולבת עם הטבע של עולם חדש. מצעים מנותקים עם האגרונום יואב פלדמן
אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 55, כאן אילן גור עם האיש שנוטע אלונים. אם אתם חוצים את אחד מגשרי הירקון צפונה, הגדה הצפונית של הנחל היא כבר השרון. רמת אביב ושיכון ל' ואזורי חן ושדה דב, ומשם צפונה, הרצליה ונתניה וחדרה ועמק חפר ומורדות הכרמל. בבית הספר סיפרו לכם שהאזור היה מכוסה ביצות. זה נכון, אבל בעיקר היו כאן יערות פראיים ואגמים קטנים ונחלים. עד לפני פחות מ-2000 שנה עדיין התסבבו ביערות האלה חיות טרף ואפילו אריות. יערות השרון ובעיקר עצי האלון סובלים כבר אלפי שנים מהתנכלות מתמדת, גם של תושבי האזור וגם של אימפריות ששלטו כאן, מהמצרים הקדמונים ועד האימפריה העותמנית שנסוגה מכאן רק אחר תום מלחמת העולם הראשונה. תארו לעצמכם יערות עד בדרך לחיפה שעוד לא היתה קיימת. אזור פרא עם מעט מאוד ישובים ובני אדם.
ומעשה בעופר בינדל, דור שלישי בכפר ויתקין שלקח לטיסה ספר קטן בשם "האיש שנטע עצים", מין אגדה מודרנית על נוטע עצים בודד וכשירד בנמל היה כבר אדם אחר. לאחר שהתוכן עוכל, עופר החליט שהוא מחזיר את עצי האלון לפארק השרון, וזה מה שהוא עושה מאז עם התלהבות הולכת וגדלה. לימים סופרת בשם מיכל בן גל כתבה עליו ספר ילדים וניבה לב יצרה עליו את השיר "ביער של חדרה" שבו פתחנו. מילים, לחן ושירה ניבה לב.
אילן והגננים פרק 54, כאן אילן גור. הפרק מוקלט ומשודר עם בוא הסתיו. ועצוב לנו בלב כבר שנה על האסון שקרה לנו ועל אחינו החטופים בשבי החמאס. וגם על אובדן התקווה והתגברות השנאה ושלטון ההונאה והפשע. ועל גלי העגמומיות הזאת ועם בוא הסתיו אפשר להתנחם בגינה ובשלל המלאכות של עונות המעבר. מלאכות שתמיד קיימות, רק צריך לאתר אותן ולגייס מספיק תעצומות נפש גם לעניינים פחות נעימים כמו מלחמה בעשבים סרבנים וענייני תחזוקה. וגם יצאתי שוב אל יער המאכל של ליאורה ברגר צביקלר בכפר סירקין. נעים לי ביער של ליאורה ואולי זו הדרך שלי להתגעגע "לארץ ישראל הישנה והטובה". ישבנו בבית העץ שליד בריכת הצפרדעים ושקענו בענייני זריעה, שתילת ועצים ותנובת היער. וגם דיברנו על רחפנים טבעיים שקוטלים יתושים ועל מחפרונים תת קרקעיים שהם חלק מהאיזון בטבעי ביער של ליאורה. המרואיינת שלי שפעה תובנות כרגיל ואני רק אוזן לדבריה הנבונים. פרק 54, אלייך ליאורה
אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה פרק 53. זהר ארגמן, שנולד בחיפה וגר בישוב בצפון ממש לא מסתדר עם תל אביב, הוא פשוט לא מגיע לעיר ילדותי האהובה. לכבוד הראיון הוא הגיע במיוחד ברכבת ואני אספתי אותו מהתחנה כדי שבן הכפר לא יפגע חלילה בעיר הגדולה. זהר הוא הנדסאי נוף, שמכור לגינון מנעוריו בחיפה, והוא שייך לאנשי המקצוע שמרגישים את הגינה עוד לפני שהם פונים למה שלמדו והוסמכו אליו. זהר בקיא בתחומים רבים של גינון, אבל כשהגיע לקבוצת הפייסבוק שמוקדשת לדשא עשו אותו די מהר למומחה של הקבוצה. זו קבוצה די מוזרה שמזכירה קבוצות של סחלבים או קלתיאות, סוג של קבוצת תמיכה. מעט מאוד אנשים מתפארים שם בדשא שגידלו לתפארת, רובם מתוסכלים ומתייסרים כשהדשא מצהיב או מתייבש או פורח מדי או חולה מדי. כי דשא הרי לא מחליפים כמו שמחליפים קלתיאות או סחלבים. סוף מעשה במחשבה תחילה ומעת שהדשא כבר קיים, צריך לשמור עליו ולתחזק אותו גם אם נעשו טעויות בדרך. דשא הוא גם פנטזיה, וכשמקימים גינה מפנטזים על רגליים יחפות ששוקעות בעשב הירוק, ובריח הדשא הקצור שממלא את הנחיריים והריאות. אבל הדשא הוא גם עבדות וכיסוח והשקייה ותיסכול. אני יודע, גם לי היה דשא בגינה לפני שנים, והיום הוא פינה מקום לפרחים ושיחים ועצי פרי.
אבל אני מכניס פה תיסכולים אישיים לתוך פודקאסט תמים. לדשא חשיבות רבה בחברה האנושית. הוא מגודל כמזון לבעלי חיים מבויתים מעל 10,000 שנים, ושימש כחומר גלם לייצור נייר מהמאה ה-3 לפנה"ס. כדי למקם היסטורית, אנחנו מדברים על ראשית התקופה ההלניסטית המפוארת. לדשא יש יתרונות אסתטיים ברורים, והוא גם רך ונעים למגע, לדריכה ולישיבה. מסיבה זו צומח הדשא במשטחים בפארקים גדולים, גני שעשועים, אצטדיונים, או גינות פרטיות. איתי ערן איש נטפים, סיפר לנו בפרק 47 על הדשא של איצטדיון בלומפילד ועל 54 הממטרות שמזינות אותו במים. יתרונות נוספים של הדשא הם מניעת בוץ ואבק, קירור הסביבה של הבית ואפילו פנים הבית, הפחתת קרינה והקטנת הרעש הסביבתי.דשא הוא אחת מצורות החיים המגוונות ביותר, והוא צומח בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה. הוא קיים מיליוני שנים וכבר בתקופת הקרטיקון היווה מקור מזון לדינוזאורים. בצואה מאובנת של דינוזאורים אלה נמצאו שרידים של סוגי דשא, בהם אבותיהם הקדומים של האורז והבמבוק.אבל דשא צורך הרבה מים. בנוסף, יש חוקרים שטוענים שדשא בכלל מזיק לסביבה
זוהר עומד מאחורי המותג " זהר בדשא, תכנון והקמת גינות ובריכות נוי. כן האיש מומחה לבריכות נוי אבל קצרה היריעה במסגרת הפרק הנוכחי. על דשאים ועל גינון בכלל שוחחתי עם האורח המיוחד מן הצפון. אליך זהר
אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה פרק 52, מסחלבופוביה לסחלבפיליה. הסתיו מגיע ובימים שבהם כל כך חסר נוחם, גם שתילת חסה או זריעת צנונית מחממים את הלב. בכלל, הסתיו הוא קודם כל התקופה של מגדלי הירקות, ואחרי ימי הקיץ הלוהטים, מפנים את הגינה לגידולים המרעננים של החורף. בענייני ירקות כבר עסקנו פה ושם, ואני ממליץ במיוחד על פרקים 33 ו-34, להלן שי סופר לא מזיז מעדר. על החקלאות הלא עדירה. נקווה שבמהרה יבואו עלינו ימים טובים, ואחינו החטופים ישובו אל ביתם והארץ תשקוט קצת.
אחרי שריאיינתי את תמי שרון ואת איציק בן יאיר לפרק השלישי של הסחלבים קרה לי דבר מפתיע. יצאתי עם תמי לגינה שלי, הסתובבנו פה ושם ופתאום תמי מגלה עציץ נידח מתחת לעץ המנגו וצועקת: הנה סחלב! קראנו לאיציק וגם הוא נדהם. אני לא זוכר מתי הגיע הצמח הזה לגינה שלי ומאיפה הבאתי אותו, אבל התברר שהוא גדל בתוך עציץ באדמה כבדה יחסית ורטובה תמידית. לפי כל הכללים הצמח הזה לא היה צריך לשרוד, אבל הסחלב שלי, שתמי זיהתה אותו כדנדרוביום נובילה, שרד הרבה תלאות בלי שבכלל אהיה מודע לקיומו. איציק למוד הנסיון אמר לי להשאיר אותו כמו שהוא כי עם הצלחה לא מתווכחים, אבל לקח ליתר בטחון קייקי עם שורשים – הרי מדובר באספן נואש. שמחתי מאוד כי איציק ותמי הביאו איתם תשורה של סחלב אחד וכך יכולתי אני הקטון שבדיוק מצוי במעבר שבין הסחלבופוביה לבין הסחלבופיליה לאזן את מצב המתנות מול תמי ואיציק. אז דיברנו על הענן גדול של מגדלי הסחלבים, אלה שמקבלים אותו על תקן זר פרחים ועל הענן הקטן של מגדלי הסחלבים המכורים והמקצועיים. איציק ציין בסיפוק כי יש מעבר תמידי וגם גובר של מגדלים מהענן הגדול של הענן הקט, המרתק, המקצועי, הממכר של מגדלי הסחלבים. בעצם, איציק ותמי עשו את אותה הדרך והיום הם יבואני בוטיק של סחלבים מיוחדים וגם מחזיקים באוסף הסחלבים הגדול בישראל. אני בינתיים עם ארבעה עציצים, שניים מהם דנדרוביום נובילה, מתוצרת הגינה שלי. האזינו שתפו ונסו לשרוד בתוך הימים הקשים האלה
אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 51 ובו שיחה אסוציאטיבית עם האגרונום רן נחום. כוכב פרק 37 ו-38 הוא סוג של פרי שתמיד אפשר לנגוס בו עוד ולהוציא עוד טעמים. רן מפעיל עכשיו 8 קבוצות ואטס אפ לנושאים כמו: שאלות ותשובות על צמחים, הרכבות, אוכמניות, מדשאות, או עיצוב גינות, קבוה שהוא מפעיל ביחד עם הנדסאי הנוף. עומר קלדרון. גגלו את קלדרון, אדם שטרם היכרתי. יש לו בלוג מקסים בענייני גינון. קלדרון מעיד על עצמו
שהגיע עולם הגינון במקרה לפני יותר מ 20 שנים, כשהקים לעצמו את הגינה הראשונה, בלי כל ידע או ניסיון. בשנים הראשונות הוא נקלע כמעט לכל טעות אפשרית בגינה שלו, ומכל טעות למד והחכים, עד שנעשה לבסוף הנדסאי נוף. אז דיברנו רן נחום ואני על ייחורים ורבייה, ובדרך שיבחנו את הגישה הגננית של עיריית תל אביב, וגם על איך לקנות עצים, על קסמם של עצים ילידיים כמו חרוב, רימון או תאנה, וגם על עצי התות הנפלאים שהם בסופו של דבר פיקוסים שפגיעתם עלולה להיות רעה. וככה הפלגנו ודיברנו על ייחורים וטיפוח עצים ועל הטיפוס המדהים שנקרא רן נחום אגרונום בפרק 51 של אילן והגננים.