אילן והגננים

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה, פרק 104. ההסכת מתארח הפעם בכפר אז"ר הסמוך למרכז הרפואי שיבא, ועכשיו, כך מתברר הוא כבר שכונה ברמת גן. למעשה, השכונה היחידה ברמת גן שבה יש חקלאים. טוב, לא ממש חקלאים אבל לפחות שלושה בכפר,  שהוקם כבר בשנת 1932 ממזרח לתל אביב. היעד שלי הוא משתלת שתילים ומי שמנהל אותה הוא ניר שחר שבשלב מסויים של חייו מצא את עצמו מנהל משתלה משפחתית וככל שחלף הזמן הבין שהוא בן מזל. דיברנו על גידול ועל צמחים בעייתיים כמו הורטנזיות או קלתיאות, שכבר מזמן התייאשתי מלגדל אותם ועל החיים. ומכיוון שמשתלת שתילים היא גם משתלה יצרנית, ובעבר הייתה עוד יותר, למדתי איך מגדלים רקפות ומה אנשים בכלל אוהבים, ושלושה עקרונות הכי חשובים בגינה, וגם על חבורת לול ואריק איינשטיין. עוד ביקור במשתלה כמו שאני אוהב.  

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 103. את שלומי מריאניאני מכיר מהרשת ומפעילויות חינוכיות שהוא עושה, בעיקר בקשר שבין נפשנו לבין הצומח. שלומי תמיד טיפל בבני אדם. שלומי הוא איש של אנשים שמקדיש את חייו לחינוך, ובעיקר לחינוך לא פורמלי, עם תלמידים שהם לא ממש פורמליים. אנחנו משוחחים על החינוך דרך גידול צמחים וגינון ועל גידולים של ירקות, בעיקר ירקות. כי הנה הקיץ חלף עבר לו ואנחנו נכנסים לעונת הירקות האהובים. צנון וצנונית, חסה וברוקולי וגם כרוב וכרובית. מי שמגדל ירקות יבין את ההתרגשות. בשנים האחרונות שלומי מלמד בין היתר בחווה החקלאית דרום השרון במושב נווה ירק. זו הייתה כמובן הזדמנות להגיע אל החווה, לשמוע ולחוות אותה וכמובן לשוחח עם שלומי. האם שלומי הגיע לשליחות הזאת דרך נסיבות חייו? הוא התייתם בגיל צעיר משני הוריו ואחיו הבכור היה לו לאב, אם ומשענת. שלומי מריאני, איש שכולכם תאהבו. 

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 102. למשתלת אפיפיט לא מגיעים, למשתלת אפיפיט עולים לרגל ובאים לאחר תיאום מראש. זו המשתלה  אפשר לראות ולהבין איך מגדלים אצלנו צמחים מיוחסים כמו הויות, סחלבים, ברומליות, או  צמחי אויר. אצל הראל סרוסי זה עוד הגיע מהבית ומהגינון של הוריו. הוא גדל עם זה, הקים אוסף פרטי ומכאן, המשיך והקים עם עדנה רעיייתו את אפיפיט, בוטיק צמחים במושב גאלה ליד יבנה.  
באתי עם הרבה שאלות, חלקן שאלות של תיסכול נוכח כשלונות מסויימים עם הצמחים האלה בגינה שלי, אבל גם  עם מטעם כבד של סקרנות ורצון לדעת ולהכיר. להכיר לא רק צמחי אויר אלא גם את מי שהקימו את המשתלה המיוחדת הזה שנוצרה בדמותם. יוצאים לדרך 

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה, פרק 101. והאורח הוא ידידנו הוותיק, האגרונום האקולוגי אסף צדקה, שמביא בשורות: יש קשר בין הורמון הנעורים לבין דבורי הבומבוס, חביביו של צדקה. כמובן שהפלגנו וגלגלנו והפרכנו בעוד עניינים של הגינה האקולוגית ויצא פרק. אבל אנחנו קרובים לשלב שבו נלמד דרך הדבורים על הורמונים שיכולים להועיל לבני אדם. גם מדהים להיווכח כל פעם מחדש כמה מעט אנו יודעים על הגינה שלנו, בעיקר אם זו גינה פרועה כפי שיקרה לא פעם לחובבי גינון נואשים.

אני ממליץ להקשיב לפרק הקודם עם ניר ורבר, שמדמה את הגינה שלנו בעוד עשרים שנה וגם לפרק שלפניו, בו עסקנו לראשונה בבריכות נוי, בצמחי מים ובבעלי חיים בתוך בריכת הנוי. עם יוני שעשוש הצולל אל בריכות הנוי. אליך אסף

אילן והגננים, פרק 100 והפעם עם ניר ורבר, הנדסאי גינון, גנן ומומחה בהדמיות של גינות וגנים. אם פעם רק תכננו ובוודאי לא תמיד ידעו והבנו מה יקרה לגן או פארק כעבור שנים, היום ניתן לחזות במדויק מה יקרה לגן שייצרנו גם אחרי 20 שנה. ניר משלב תוכניות הדמיה לצד ידע וניסיון רב בגינון וגנים ואם צריך גם יוצר מציאות וירטואלית של הגינות, הפרחים והעצים. מניר גם למדתי את ההבדל שבין לשתול ובין לטעת וזה לצד עוד תובנות. פרק 100 של אילן והגננים עם ניר ורבר. 

אילן והגננים, הסכת הגינון והסביבה של אילן גור, פרק 99. אנחנו כבר מתקרבים אל פרק ה-100 אחנו לא מפספסים את עולם בריכות הנוי. הבריכות, האקווריומים, הצמחים ובעלי החיים. עולם קסום שאנחנו מביטים בו בדרך כלל מרחוק. חברת ג'מא אקוואטיקס שיוני שעשוע הקים, מתמחה כבר שנים בהקמה ותחזוקה של עולמות מים מבריכות ועד אקווריומים ענקיים שכדי לתחזק אותם צריך לצלול בציוד צלילה. מי מזמים בריכות כאלה והאם יש בריכות שבהם אפשר לשחות לצד הדגים? ומהם הצמחים שיכולים לחיות בתוך מים? ואיך התגלגל קרפיון פשוט להיות הדג השולט בבריכות הדגים? פרק 99, האזינו. 

מי היה מאמין שנגיע לזה? בפרק הנוכחי אירחתי את מיקי וייצמן, אגרונום ומרכיב ותיק, ורק במהלך הראיון הבנתי כמה מעט אני מבין בנושא. לכאורה, מה הבעיה? לוקחים קורס של כמה שעות ואפשר לצאת לדרך. בפועל, מעבר לביצוע חיתוכים והרכבה נדרשים ניסיון וידע רב ובדרך כלל ההרכבות הן פרי חשיבה משותפת של החקלאי והמרכיב. אתם הרי לא באמת חושבים שהעבודה של המרכיב היא להגיע אליכם לגינה ולהרכיב רוכב של קלמטה על כנה של זית סורי. מרכיב מקצועי עובד עם חקלאים ולפעמים עובד רצוף על מטע שלם. כך גם עם אלפי שתילים במשתלה. אלינו הוא מגיע בדרך כלל כדי לבצע הרכבה "סנטימנטלית". מה זו הרכבה סנטימנטלית, וכמה רוכבים אפשר להפיל על כנה אחת. בדף הפייסבוק של ההסכת הוספתי הפעם סרטון קצר עם עץ לימון שעליו אתרוג, עוד לימון, אשכולית ויוזו וכהה יש לנו בעץ רק אזור אחד עם קוצים ופירות של יוזו.  

 אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 96, והפעם עם קובי עטר, מכפר עידוד, מומחה לייחורים, חריפים ולטיפול באמצעות גינון. כבר ביקרתי במשתלות מיוחדות. הייתי במשתלת היביסקוסים במשתלות אספליה, הוא הגינון הדו-מימדי, במשתלות של עצי פרי וגם אצל מנביטים כמו מתן הגנן או מטפחי גיאופיטים כמו שלומי סגל, או מומחים לצמחי אויר כמו דוד מבני ציון. אבל שום דבר לא הכין אותי לשילוב שבין התמחות בפלפלים חריפים לכפר לטיפול בעלי צרכים מיוחדים. כנראה ששום דבר גם לא הכין את את שלומי עטר, חבר קיבוץ שפיים וגנן מומחה לקידום הכפר דרך התמחות בפלפלים. זה קרה בזכות אייל כהן, אחד מאנשי קבוצת הפייסבוק "חריף לי" שככה היא מגדירה את עצמה: "אנחנו חבורת אנשים ששרוטים על חריף. אוכלים ומגדלים את הפלפלים החריפים בעולם. לקח להם זמן לשכנע את קובי להתחיל לגדל פלפלים אבל אחרי היבול הראשון התברר שנוצר פה משהו, ומאז השילוב של כפר שמטפח בבעלי צרכים מיוחדים לצד פלפלים חריפים ברמות דימיוניות עובד מצויין. כל אחד צריך כמה מפלצות כאלה בגינה, גם אם הוא לא ממש מסוגל להתמודד עם לאבה בפה, וכך הגעתי גם אני לכפר עידוד, אל קובי עטר, מנהל המשתלה.  ושיהיה חריף

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 94, עם שירה מבית ליבלינג. הפוסט הזה נעדר גננות אבל רב סיפורים, בעיר על אנשי מופלא שתיכנן את רובה של תל אביב, ממרכז העיר ועד הירקון. משום מה האיש כמעט לא הונצח, אבל ההנצחה הכי טובה שלו היא מערכת הכבישים והגנים שהוא תיכנן והיא ממתקיימת ברובה הגדול עד היום. הפרק הזה מעצים את החווייה התל אביבית ומעניק לדעתי תמונה שונה ורחבה על התיכנון של העיר שבה לא רק אני נולדתי אלא גם ההורים שלי. 

בבית ליבלינג שמתעד את האדריכלות של תל אביב מתקיימות עכשיו כמה תערוכות שמוקדשות לפטריק גדס, ביולוג ואקולוג שמאיר דיזנגוף הביא כדי לתכנן את האזור שממרכז העיר ועד לירקון. תהנו. 

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 92, והפעם על צמחי האויר. צמחים שתלויים או מונחים ואין להם שום חיבור לאדמה. הם הגיעו מהג'ונגלים, שם הם מתחברים לעצים ושיחים כדי לקלוט קצת אור או שמש. לא, הם אינם טפילים – הם ניזונים בעצמם ולא לוקחים שום דבר מנקודת המשען שלהם. הצמחים האלה אידאלים לגידול בבית או בשטחים מוצלים ואינם דורשים כמעט טיפול חוץ מהשגחה. השם הבוטני שלהם הוא ״טילנדסיה״ TILLANDSIA והם מגיעים אלינו במקור ממרכז ודרום אמריקה. הם משתייכים למשפחת הברומליים, גם האננס מגיע מהמשפחה הזאת. 

דוד אומידי מבני ציון הקים משתלה של צמחי אויר. כשניהל את חנות הפרחים המשפחתית ברמת גן מישהו הביא לא פעם צמחי אויר למכירה ואחרי שהם נחטפו הבין שהוא עלה על משהו. בכלל, בזמן האחרון אני פוגש יותר ויותר משתלות מתמחות, ואחרי שביקקרתי אצל רותי מבילובמבו שמתמחה בבמבוקים חשבתי שהגיעה העת לפגוש את צמחי האויר. הקשיבו, גדלו, תהנו והפיצו. דוד אומידי