אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 86 והחלק השני של הראיון עם אדריכל הנוף ליאור לוינגר, שכבר בגיל 9 ידע שיהיה אדריכל. בפרק הראשון שוחחנו על עולמם של אדריכלי הנוף ועל ליאור לוינגר בר המזל, שמשרדו "אורבנוף" אחראי לכמה מן היצירות הנופיות הבולטוות בישראל. בפרק השני אכן נשמע על פארק המצוק, בוסתן מוזא, העיר העתיקה בבאר שבע, פרוייקט נחל שורק שהולך להיות מוקד תיירות, על  מקווה ישראל ועוד, אפילו על פארק יפה ירקוני ברעננה. ואם כבר מדברים על הנצחה, במקום שיקראו על שם אישיות רחוב נידח, מנציחים את זמרת שלושה המלחמות  בפארק, כל הכבוד לפרנסי רעננה. ושוב אזהרת צפייה: מומלץ מאוד לאדריכלים ולאדריכלי נוף. הפעילו את בלוטות הקשב על ווליום גבוה 

אילן והגננים הסכת גינון וסביבה עם אדריכל הנוף ליאור לוינגר, האיש שאחראי לכמה מן הפרוייקטים המרגשים שאנחנו חווים. פארק הצוק בצפון תל אביב, בוסתן מוז"א במוזיאון ארץ ישראל, פארק מדרון יפו וגם בית הספר החקלאי מקווה ישראל ואגמון חפר.  כשהיה בן 9 כבר היה ברור לו שיהיה אדריכל ובסוף הוא נפל די קרוב ונעשה אדריכל נוף. הוא למד בטכניון ובאוניברסיטת ברקלי ופגש את הגדוליםבין אדריכלי הנוף בעולם, הגיע לניו יורק וכשחזר לארץ הקים את משרד אורבנוף שגורף כל הזמן פרסים על עבודותיו. היה מרתק, מעניין ובוודאי מרגש. אזהרת צפייה: קצת נסחפנו בפרטים ויש להפעיל חזק את בלוטות הקשב. מומלץ מאוד לאדריכלים ולאדריכלי נוף ובוודאי לשוחרי איכות הסביבה.

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 84: שלומי סגל, מגדל גיאופיטים. פתאום גיליתי שלא הקדשתי פרק הגון לבעלי הפקעות והבצלים והשורשים המעובים. אנחנו הרי אוכלים אותם כמעט כל יום – תפוחי אדמה, בטטות, בצל וגם שום. אבל אלה עלולים להטעות.  מדובר במשפחה מיוחדת שחבריה נפרשים בכל העולם ויש לה נציגות נכבדת גם בישראל: כלנית, נרקיס, כרכום, רקפת, סתוונית, חצב, אמריליס, אירוס. בעצם מדובר באסטרטגיה של הישרדות. אם הצמחים הטורפים שרדו באזורים קשים בזכות טריפה של חרקים, הגיאופיטים הם כמו גמלים – מטפחים לעצמם אברי אגירה לימים קשים. מה שלא ידעתי הוא שיש גיאופיטים של קיץ ויש של חורף. המקומיים הם בוודאי של חורף, אבל אספנים מושבעים קונים בצלים ופקעות מכל העולם וגם זורעים. שלומי משביח זנים של גיאופיטים ומוכר את הפרחים לסוחרים. שלומי גם מטפח בצלים ופקעות. ההמלצה שלי היא ללכת על גיאופיטים מקומיים, זה יבטיח יותר הצלחה ופחות התעסקות. ובלי קשר לגיאופיטים היה חשוב לי לשמוע על ההיבט החקלאי של גידול פרחים. התאכזבתי מאוד לשמוע שהורטנזיות בתל אביב זה כמעט עניין אבוד מראש. פרק ראשון ובטח יהיו עוד בעתיד, על עולם המעובים.  

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 83, ירקות החורף עם מתן הגנן. חוזרים לסופר ספרטה כפי שבמבטיח נביאנו המשוקץ נתניהו וכדאי שנתחיל לגדל ירקות. לכולנו נדמה שככה זה היה תמיד אבל כשחושבים על המנהג הזה עולה השאלה: האשכנזים שהגיעו לארץ בעליות הראשונות לא באו עם מסורת של ירקות, אולי קצת ירקות מבושלים. עגבניות בטח לא אכלו, הם הרי נחשבו פירות של מכשפות או סוג של אפרודיזיאק, מעורר חשק מיני. הרי מקור השם עגבנייה בא מהמילה עגבים ואליעזר בן יהודה ממש תיעב את השם. לפני 100 שנה חשבו אחרת על תזונה וכל אותן סגולות שאנחנו מוצאים בירקות לא היו ידועות. ובזכות חלוצה בשם חנה מייזל אחנו מהמובילים בעולם באכילת ירקות. אבל למתן פאיאנס שחזר לארץ משיטוטיו בעולם מזה לא ההיה מספיק טעים ולכן  החל לגדל ירקות לעצמו, ואחר כך לחברים ואחר כך ללקוחות, עד שהקים משתלה ששוכנת במושב בני ציון שבשרון. אני מכיר את מתן מגילגולי הקודמים, וכשהחלטתי להקים את הפודקסט, הוא היה המרואיין הראשון. בגידול הירקות הצלחתי קצת פחות, ועם בוא עונה החורף עליתי אליו שוב מתוך תקווה שאולי החורף הזה סוף סוף אגיע לתנובה ראויה.  

ירקות החורף עם מתן הגנן. אם אנחנו הולכים להיות מדינה אוטרקית, כמו שביבי מבטיח, לפחות נאכל איזו חסה. אליך מתן.  

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 81, כאן אילן גור, עם יאיר והעצים. זה התחיל מכך שגיליתי ספר מרתק בשם "זמן אילן", וממנו למדתי כי ככל הברואים, גם לעצים יש ילדות, בגרות וגם זקנה. וגם למדתי שיש מי שהבינו את חשיבות הטיפול הנכון בעצים גם לפני מאות שנים. מרוב עצים לא רואים את היער נהוג לומר והבנתי את הזה ביתר שאת אחרי שהתברר לי שמהכרמל ועד הגדה הצפונית של הירקון היו עד לפני 100 שנים יערות של עצי אלון. עופר בינדל, גיבור פרק 56 הרי מחזיר את האלונים לפרק השרון. וככה גיליתי את עמותת אילנאי ישראל שהאורח שלי היה בין מקימיה. זה קצת מזכיר לי את הספר הבלתי נשכח "החיים המסתוריים של הצמחים" ומפתיע כמה מעט אנחנו עדיין יודעים על עצים. המרואיין שלי פגש עצים מכל מיני סוגים וברמות שונות של שלבים בחייהם. הוא אפילו פגש והצטלם ליד עצי סוקויה ענקיים בני 2500 שנה, מישהו נטע אותם בערך בתקופת המלך יאשיהו. הוא גם טיפס על עצי ענק בארצות הברית, השתתף בתחרויות ועכשיו הוא איתנו בהסכת. פרק 81, יאיר וזמן האילנות.   

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 80, כאן אילן גור והפעם אנחנו חונים במשתלת שתילי הר שממוקמת באבו גוש, על הדרך שבין ירושלים לתל אביב. זקוקים לשתלים או לא, שתיל הר היא מקום שחייבים להגיע אליו. רק תזהרו לא ללכת יותר מדי אחרי האימפולסים שלכם ולקנות שם דומדמניות שמתאימות להר הגבוה כדי לשתול אותם בגינה שלכם בתל אביב. אורח הפרק הוא גל ישראלי, שהוא אחד מהארבעת המייסדים של משתלת אזור ההר. הוא נולד בירושלים והוא מעיד שמיום שהוא זוכר את עצמו הוא עושה ייחורים ומטפח צמחים. וככה הוא התגלגל מצמח לצמח עד שהקים ביחד עם אחרים משתלה שהיא המרכזית ביותר באזור. אם יש דוגמא טובה למשתלה אזורית, זוהי שתילי הר. הביקור במשתלה מומלץ לכל מי שמגדל גינות נוי בהר וגם למי שחולפים באזור בדרכם לירושלים וממנה. פרופסור אריאל הירשפלד, גיבור פרק 69 הוא כאן מבקר קבוע. הביקור אצל גל בא בסיומו של גל חום רצחני שהותיר פגעים בגינה שלי ובכך גם פתחתי. אני לא איש בשורות. גל גדל מעל עמק המצלבה וכשבגר עבד בגננות. הגינות של אז לא היו משהו אבל גל השתדל. על הדרך הוא אסף ייחורים, בעיקר של גרניום צרפתי. הוא התחיל בנימוס ונקש על דלתות כדי לקבל רשות. וכשאיש לא פתח את הדלת, לא עמד בייצרו ולקח דוגמית מהצמח. את עוונותי אני אומר היום: גם אני חוטא בכך, בעיקר כשמדובר בבניין לפני הריסה וכבר התוודיתי בעניין בעבר. אילן והגננים, פרק 80, אליך גל ישראלי.  

פרק 79, ז'אן ז'אק דופור ומלחמתו בפולשים. ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור הוא אקולוג המתמקד באקולוגיה יישומית ומתמחה בצמחים פולשים בישראל. מחקריו בסוגיה זו בחנו דרכי טיפול וממשק בצמחים הפולשים בשטחים טבעיים ולאורך תשתיות. בין השאר פיתח את שיטת הטיפול הכימי הממוקד נגד עצים פולשים כגון שיטה כחלחלה, המיושמת היום על ידי רשות הטבע והגנים. הוא גם בחן עבור רשות הטבע והגנים דרכים לעצירת התפשטותם של צמחים פולשים באמצעות שיקום צמחייה מקומית לאורך גדות נחלים. ד"ר דופור-דרור מלמד אקולוגיה ובגיאוגרפיה במכללת ליפשיץ, במכללת סמינר הקיבוצים ובאוניברסיטה העברית כמרצה אורח. הוא יועץ למשרד להגנת הסביבה בענייני אקולוגיה ולרשות הטבע והגנים בנושא צמחים פולשים ומעברים לבעלי חיים. ד"ר דופור-דרור עוסק גם בעריכת תסקירים אקולוגיים עבור חברות פרטיות בישראל. במיינות או הדרדרות אפשר להבחין בנקל, אבל לא כל חלקה ירוקה מבורכת. ז'אן ז'אק דופור מתמחה בצמחים פולשים והצצה ברשימה שלו תעביר בכם צמרמורת. מיקינטון מים ועד שיטה כחלחלה, ומטיונית החולות ועד וושינגטוניה ואורן קפריסאי ואילנתיה בלוטית. המלחמה בעיצומה.  

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה, פרק 78 – אהוד סוריאנו ועצי הזית. עצי הזית מצטרפים אל הנוף העירוני ואפשר למצא אותם בכיכרות, מעגלי תנועה ובכלל בגינות. הם מקנים תחושה של מכובדות וחיבור לשורשים. מדובר בעץ עתיק מאוד, אחד משבעת המינים שמוזכר אינספור פעמים בתנ"ך. הזית הוא אחד העצים הבודדים בגינה שאנחנו שותלים אותו לא כדי למסוק ממנו זיתים אלא כדי שפשוט יהיה לנו זית בגינה. מהם הזנים הבולטים? מה כדאי לשתול? איך הוא מתרבה? האם אפשר לייחר" והאם נכון שבתוך עץ זית תמים מצטרפות נשמות של כמה עצי זית?

פרק 77 – לומדים תורה אצל ציון סימן טוב במשתלת "זרעים מציון", המשתלה שמצילה צמחי בר, וגם מאפשרת לנו לגדל אותם בגינה. אבל מתברר שזה לא כל כך פשוט וגם צריך לשנות ציפיות וחשיבה. פגשנו את ציון ואת הילה וגם את החמור החכם ששון שהצטרף לצוות. עוד על צמחי הבר בגינה הביתית ובכלל, על החברות בין הסירה הקוצנית לסחלב הבר, ועל הלענה שלוחמת במחלת הסרטן 

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 76 והפעם פגישה מרגשת עם פרופ' זוהרה יניב בכרך שנולדה וגרה בתל אביב. מפגש מקרי עם מומחה לצמחי מרפא בארה"ב שינה את חייה והוביל אותה להיות אתנובוטנאית וחוקרת את רפואה עממית בישראל ובעולם. זוהרה הייתה שותפה לספרים ומחקרים רבים וזכתה בפרסים על עבודותיה. עבודות המחקר שלה מתמקדות בעיקר בחקר אתנו-בוטני של המזרח התיכון וארץ ישראל. יצאנו, חווינו, עיכלנו ולמדנו.