
Sign up to save your podcasts
Or


אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה עם אילן גור. פרק 70: "קובי יחזקאלי מלקט צמחי בר". קובי עשה קריירה בתחום הניהול עד שהחליט להגשים חלום ישן ולהיות מדריך טיולים בטבע. מאז הוא פוגש ציפורים וחיות והרבה צמחי בר וחווה אותם מקרוב.
וכמובן שקובי מתמחה בתחום הליקוט של צמחי בר. זה יכול להיות בשדה וגם ליד הבית. קובי מפגיש אותנו עם צמחי ליקוט שמטבע העניין צומחים בחורשות שהעיריה הבינה שאין סיבה לרסס בהן צמחי בר, ואפילו באזור של פחי האשפה. פה המקום להתוודות שאחד התחביבים שלי הוא לקיים עם שני הנכדים שלי סיורי חצרות בבתי הצפון הישן של תל אביב. כשמטיילים בחצרות אחוריות של בתים ישנים אפשר עוד למצוא שרידים לימים רחוקים. החצרות שאנו סובבים בהן מוזנחות בדרך כלל. בעיקר כי האזור עובר תנופה של פינוי בינוי ואז שוב לא מתאמצים לנקות או לטפח את הגינות. רוב הדירות מושכרות ואין לשוכרים עניין בחצרות אחוריות. יש לי אפילו תיאוריה ששקיות האשפה חיסלו את תרבות פחי האשפה. פעם, ליד כל אזור של פחי אשפה היה ברז שבו היו שוטפים את הפחים. מטבע העניין היה שם רטוב וזה היה בית גידול לכל מיני צמחים מעניינים שחלקם נבטו מזרעים של ירקות שהושלכו לאשפה. וגם אפשר למצוא בחצרות צמחים מוגנים שאם לא נציל אותם הם ילכו לאיבוד במהלך ההריסה. היום כל זה נעלם. כבר הצעתי בעבר ליטול בחצרות הנשכחות האלה ייחורים מהצמחים ואפילו, במחילה לאסוף עציצים ישנים וריקים ולקחת הביתה. קובי הוא בדיוק איש השיחה המתאים לשיחות מהסוג הזה. ממנו למדתי למשל שלא רק ציפורים פולשות כמו מיינות או דררות מפרות את האיזון בטבע ועוברות שינויים אוולוציונים מהירים, זה יכול לקרות גם לצמחי בית שתוך כמה עשרות שנים הפכו להיות צמחים אלימים ופולשים. והכי קובי אוהב לטייל עם ילדים קטנים בטבע. הפעילויות של קובי עם ילדים בטוח תוציא בני אדם יותר טובים והגונים. פרק 70 של אילן והגננים, שתפו והגיבו.
אילן והגננים – הסכת גינון וסביבה, כאן אילן גור, עם פרק 69 והפעם אצל אריאל הירשפלד בחצר.
בני המשפחה משתוממים, הם לא מעריכים אותי יותר מדי והנה כבר 69 פרקים? משהו עובר על הבחור. אז הבחור מתרגש יותר מכל מגינות של חובבים. כמובן שיש קבלת פנים ואיזו לימונדה כחולה, אבל אפשר להתענג מסיור בין הצמחים עם בעלי הדבר. בניגוד למה שקורה במשתלה, לכל צמח יש סיפור ולכל צמח יש עבר וחלקם עברו משברים עד ששוקמו בידיים אוהבות. נראה לי שבכלל כדאי להקדיש פרק להצלת צמחים. לליבת דרוין כהן, גיבורת הפרק הקודם, לקח שנה להציל עץ לימון. בפרק הבא יספר לנו קובי יחזקאלי שעברו שלוש שנים עד שהוא שיקם פקעת של רקפת. וכמובן שבגינות החלום האלה אפשר לפגוש צמחים שאי אפשר לפגוש במשתלות, ולפעמים אני אפילו יוצא עם שלל – ייחור שבעלי המשתלה מציע והאווירה כולה היא של התרוממות רוח ומסע קסום בין הירוקים.
ועם הזמן לכל גנן כזה יש את השיטות שלו, שהן לפעמים מקוריות ונולדו מתוך צורך וכדאי לנסות ליישם אותן בגינת ההסכת.
על כל אלה אני חושב כשאני עושה את דרכי לרחוב עמק רפאים במושבה הגרמנית בירושלים לגינה של פרופסור אריאל הירשפלד שכבר בגיל שנתיים ריחרח רגבי עפר ועשב בגינה של אימו בפרדס חנה. הירשפלד הוא חוקר ספרות וכמה ממאמריו כבר קראתי בעבר. התמזל מזלי לפגוש אותו בהרצאה שנשא אודות עגנון. פתחתי ושאלתי אותו האם הוא הגנן והאיש זרח. ומכאן הייתה דרכי סלולה לביקור בגן שהקים לזכרה של הסופרת בתיה גור, רעייתו המנוחה. לא דיברנו רק על צמחים כי היו לי גם עניינים אחרים, אבל היה כיף. האזינו, שתפו ותהנו, זה לא פשוט בימים האלה.
אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה, פרק 68, כאן אילן גור והפעם עם ליבת דרוין כהן, הר געש מתפרץ. כבר הקדשתי פרקים לעצים, ולירקות ופרחים ואדריכלי נוף, ומעצבי גינות וגננים ובכל פעם הנושאים תמיד דוהרים קדימה ונוצרים מעצמם. זה בנוסף לרעיונות שמגיעים ממאזיני הנאמנים ועל כך תודתי. הרי אין מדובר במפעל מסחרי אלא בתחביב שכולנו אוהבים ואני בסך הכל לקחתי אותו עוד צעד קדימה וייצרתי לו גם הסכת. וההסכת הוא קודם כל אנשים, כבר אמרתי את זה לא פעם.
והמרואיינת שלי היא לא מסוג האנשים שאפשר להתעלם מנוכחותם. הרבה רעש לצד כנות. דברים חותכים בלי גווני ביניים והם פרי ידע שהיא צוברת עוד מילדותה, ומאביה האגדי, עוזי דרויין, שהיא מנציחה את זכרו בין היתר בקבוצת הגינון שלה "צמחים זה בשורשים, על שם עוזי דרוין". עוזי דרויין, ענק חביב ומוכר מכפר סבא, שהלך מאיתנו טרם זמנו. עוזי היה בין היתר הנהג של משה דיין. ליבת עובדת בסניף רמת השרון של חברת "הגרעין" ואליה לחנות עולים לרגל מגדלי צמחים נואשים עם בעיות. ליבת היא תמיד נחרצת ומרצה את עצותיה בקול רם, וכאמור, עם הרבה רעש.
לא, היא לא אוהבת, עצי זית עם פומפונים, ומשתגעת כשמדברים איתה על דשא סינתטי או פרחים מלאכותיים. ויש לה גם דעה מוצקה ובוטה על קלתיאות שאוהבי הצמח המפונק הזה לא יאהבו לשמוע. בסוד היא מגלה לי מי אחראי לעצי הפיקוס שזוחלים מתחת לבלטות ומבקעים את הצינורות לבניינים ברחוב שלה. פרק 68 של "אילן והגננים" עם ליבת דרוין כהן. האזינו, שתפו, ובעיקר תגיבו.
There are events that are key events after which things do not seem the same as they were before. An example that comes to mind is the first cycle of Feldenkrais studies that took place in a basement on Alexander Yanai Street in Tel Aviv under the guidance of Dr. Feldenkrais. The graduates of the first cycle passed the Torah on and became a legend. I am reminded of this when I read about the first course of the Food Forests that took place in Moshav Kidron, near Gedera.
The forest was established in the fall of 2011 by Hadas Hochberg and Saar Oestreicher as a site for research, development, and demonstration. Today, it is a mature forest and a model for sustainable agriculture inspired by the Mediterranean forest, consciously designed for human benefit.
That same year, in 2011, the New Forest also hosted the first course on edible forests, which produced enthusiastic graduates who continued to spread the Torah, to the point where dozens of edible forests now exist in Israel. One of the graduates whose lives were changed is Eyal Engelmeier, owner of the Bostanika company, which specializes in growing edible plants in the city. His father is still a gardener, but it was only after he encountered edible forests 14 years ago that he was captivated by the magic of growing food on his own, and he hasn't stopped since. Today, he maintains edible forests, but also establishes orchards on rooftops and balconies. Eyal Engelmeier is the guest of the episode. We argued a bit, he brought me down to earth a bit with all my fantasies, but it was interesting.
"אילן והגננים", הסכת גינון וסביבה, פרק 66. ד"ר דני אפיק בכלל נולד בגבעתיים, אבל הוא לא איש של עיר. לאחר הצבא הוא הגיע לנגב והתאהב בעולם בעלי החיים, בעיקר בציפורים. דני חי בישוב יובלים שבגליל התחתון ומייצר להנאתו תיבות קינון לציפורים בנגריה הזעירה שהקים. לדני הצלחה מוכחת באירוח ציפורים, ובעיקר ירגזים שמתארחים בתיבות הקינון שלו, מה שקשה לי לומר על עצמי, כשבגינתי ממתינה תיבת קינון מוכנה לירגזים שאינם מגיעים. לשבת בגינה ולהתבונן בציפורים ששרות מבעד לענפים וגם מקננות, אלה הם רגעים אמיתיים של נחת. יצאתי אל דני אפיק מצויד בשאלות של גננים על ציפורים בגינה. מיהם הירגזים, מה הם אוכלים? מי האויבים שלהם, ואיך יוצרים תא קינון שרק הירגזים יוכלו להיכנס אליו. דני אפיק, ותיבות הקינון.
אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 65 והפעם "במשתלה אצל מלכי". אל מלכי כמו עוד מרואיינים שלי הגעתי דרך ליבת דרויאן, אייקון שאין אפשר להתעלם ממנו בשדה הגינון והמשתלות. אצל ליבת האיש מופיע תחת השם מלכי המלך, היא שיתפה לי את מספר הטלפון שלו וכך מלכיאל נפתלי ממושב גן חיים הדבוק לכפר סבא מופיע גם אצלי. אחרי שביקרתי אצלו במשתלה מצאתי שהוא אכן מלך. בידיעותיו, בהליכותיו ובכנותו. מלכי הוא שריד לחקלאים של פעם למרות שנולד בתל אביב והוריו קנו את המשק שלו אחרי שמכרו פרחים בעיר והחליטו שאהבתם לצומח גדולה יותר מסך כל עבודתם ועברו למושב. שם האבא של מלכי גידל פרחים, למד על בשרו ועל ממונו מה זה להיות איכר, וגם התעקש למכור את הפרחים שגידל. כבר כשהיה בן שש, מלכי מכר פרחים והיה חלק מהמשק המשפחתי. וחיי האיכר קשים גם היום – יש תחרות, ויש צרות ויש מחלות ואסונות, אבל חקלאי אמיתי תמיד מאמין שבשנה הבאה יותר טוב. ואני, שתמיד מעדיף לקנות ולפגוש חקלאים יצאתי לגן חיים ולמדתי על החיים מפיו של מלכיאל נפתלי. מקווה שהצלחתי להעביר ולו מעט מן החוויה.
תהנו, ספרו לחברים ותבואו לבקר את מלכי.
אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה פרק 64 והשני במסגרת הפרקים שהקלטנו עם אקילה גולן ודניאלקופלוביץ, שני הבעלים והמייסדים של "מיסטיק רוז", המתמחה באספקה ועיצוב של פרחים למוסדות ואירועים. כבר פגשתי איש ואשה שמנהלים עסק בהרמוניה מלאה, הלא הם איציק בן יאיר ותמי שרון, אנשי הסחלבים שאפילו מחזיקים ביחד את אוסף הסחלבים הפרטי הגדול בארץ. הקדשתי לשניים שלושה פרקים. פרקים 43 ו-44 וגם את פרק 52. את מיסטיק רוז הם הקימו לפני 20 שנה ולראות אותם מעצבים זר ביחד ועובדים באינטואיציה ורגישות זהו מראה מיוחד. את הפרק הנוכחי אנחנו מקדישים לעניינים של בחירה וטיפול נכון בפרחים, וגם מנסים להבין איך אפשר לייחר את הפרחים והצמחים שבאגרטל. מראיינת אורחת, רעייתי ז'אנה גור, חובבת פרחים עוד מנעוריה. הקשיבו, שתפו והגיבו.
אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 63 והראשון מבין שני פרקים שמוקדשים לעולם פרחי הנוי. עולם הפרחים סיקרן אותי תמיד, אולי מפני שאני מבין בו כל כך מעט. לכאורה, אח קרוב של עולם הגינון ועם זאת כל כך רחוק. אנחנו הגננים חושבים ומרגישים לטווח ארוך. שותלים או זורעים או מטפחים. בפרחי הנוי זה כמובן אחרת לגמרי: הפרח צריך להיות במלוא איכותו ופריחתו מעכשיו לעכשיו, גם אם הוא פורח במסעדה, באירוע או סתם מגיע הביתה לקראת שבת. אקילה גולן ודניאל קופלוביץ, אנשי חברת "מיסטיק רוז" נעתרו להיפגש איתנו ולחשוף את עולמם ולגם להתחלק איתנו בסודותיהם של הפרחים. לאקילה ודניאל אנחנו מקדישים שני פרקים. האחד אודות עולם הפרחים והשני, מעשי יותר – עצות מעשיות לתחזוקת הפרחים ולתצוגה שלהם. לראשונה בתולדות הפודקסט מראיינת אורחת, ז'אנה גור, רעייתי שהיא עורכת ומתרגמת וחובבת מושבעת של פרחים. ואם להיות קצת יותר אישי, ממש בימים אלה אנחנו חוגגים 40 שנות נישואין. עולם הפרחים עם אנשי מיסטיק רוז.
מי גנב את הסגוארו? אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה, פרק 62 – "שודדי הצמחים". תחקיר על הכנופיות העולמיות של הסחר בצמחים נדירים וגנובים. מהחוף המערבי של דרום אפריקה, דרך שוד הצמלים הטרופיים ועד הכנופיות שלא מהססות לשדוד צמחים נדירים ממוזיאונים ועד גנים בוטניים. ולמה דווקא אנשי מזרח אירופה אוהבים קקוטסים? תחקיר חוצה יבשות על הסחר העולמי של צמחים גנובים.
אילן והגנננים, פודקסט גינון וסביבה חלק 2 – עמיר בלבן מגלה את הטבע העירוני. כאן אילן גור. כשעמיר בלבן היה בן 11, ילד בקרית היובל בירושלים נסללה לא דרכו בחיים ומאז האיש חוגג בין קידום יוזמות בטבע, לצד כתיבת ספרים, ליווי פרוייקטים של טבע עירוני, הדרכה, צילום וגם ציור, של ציפורים כמובן. מזמן לא קינאתי במרואיין כפי שאני מקנא בעמיר בלבן. וכמצוות הפודקסט פגשתי עוד איש אשכולות שהקדשתי לו שני פרקים. אנחנו בפרק השני שבו הרחבנו ופירטנו אודות גננות עירונית ובעיקר גננות של קירות וגגות, שהם לדעתי העתיד. גם עסקנו לברר איך מקימים גינה אקולוגית שמארחת בעלי חיים שתורמים לשלמותה וברמה האישית ניסתי לברר למה למרות שהיצבתי בגינ הפודקסט תיבת קינון, הירגזי לא מגיע. וכמו רבים מאורחי ההסכת, פתח להם מיקרופון והם יזרמו. עמיר בלבן, איש שכדאי לכולכם להכיר.
From the publisher's feed