
Sign up to save your podcasts
Or


איך נדע שהצלחנו לעשות שינוי בשטח?
לא פעם התשובה נשענת על תחושת בטן, אבל היום, גם קרנות פילנתרופיות וגם משרדי ממשלה מצפים לראות תוצאה שאפשר למדוד לפני שממשיכים להשקיע.
ירון נוידרפר מארח את אלי בוך, מנהל הפילנתרופיה בקרן אדמונד דה רוטשילד, ואת ניצה קסיר, לשעבר סמנכ"לית תכנון ומחקר בביטוח הלאומי, כלכלנית וחוקרת שחיה שנים בתוך המנגנון שמייצר את נתוני המדיניות החברתית בישראל – לשיחה על מדידת אימפקט משני צדדים של אותו מטבע: פילנתרופיה ומדיניות ציבורית.
איך תומכים בחלוצות וחלוצים עם חזון בלי להקשות על רוח היוזמה בדרישה מתמדת לדוחות ומדדים? עד כמה מדיניות חברתית בישראל נשענת בפועל על נתונים, והאם קרה שנתונים שינו מדיניות בפועל (רמז: כן, וזה נוגע לכולנו)? מה ההבדל בין לאסוף נתונים לבין למדוד אימפקט, ואיפה עולם המדידה וההערכה יהיה בעוד עשור – ברירת המחדל, או נחלתם של הגופים המתקדמים בלבד?
בשנים האחרונות יותר ויותר גופים מוסדיים בישראל נכנסים להשקעות שמייצרות ערך כלכלי לצד תוצאה חברתית מדידה - ולא מתקציב האחריות התאגידית, אלא מהנוסטרו, כהשקעה לכל דבר, עם ציפייה לתשואת שוק.
ירון נוידרפר מארח את יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים; אחד מחמשת הגופים המוסדיים הגדולים בישראל, המנהל נכסים בהיקף של כ-450 מיליארד שקל, לשיחה על תפקידם של הגופים המוסדיים בהשקעות אימפקט.
מה בפועל מטה את הכף כששתי הזדמנויות השקעה זהות בפרופיל התשואה והסיכון, ולאחת מהן יש גם ערך חברתי? האם תשואה חברתית כבר יושבת על שולחן הדירקטוריון, או עדיין נאבקת שם על מקומה? מה השתנה אצל הגופים המוסדיים מאז המלחמה? ומה תפקידם של המוסדיים ושל הרגולטור בקידום מסלולי השקעות אימפקט?
ישראל בתוך מלחמה כבר כמעט שלוש שנים, ומאות אלפי ישראלים פנו לטיפול נפשי בשנה האחרונה לבדה.
השיח הציבורי מתמקד - ובצדק - בהתמודדות האישית ובעומס על המערכת. אבל יש צד שני למשוואה, שכמעט לא מדברים עליו: כמה עולה לנו, כמדינה, אם נמנע מלטפל באנשים המתמודדים עם בעיות בבריאות הנפש? ומה קורה כשמתחילים לחשוב על בריאות הנפש לא כהוצאה, אלא כהשקעה עם תוצאות מדידות כדי לצמצם את התופעה של אשפוזים פסיכיאטריים חוזרים?
ירון נוידרפר בשיחה עם פרופ' ערד קודש, הפסיכיאטר שעמד בראש מערך בריאות הנפש בקופת חולים מאוחדת ואחד האנשים שהחליטו שאפשר לחשוב אחרת, ועם קרן מורג, שניהלה את פרויקט גשר לנפש מטעם SFI, יחד עם חברת שרן וביוזמת הגב' איה שחר - הפרויקט הראשון מסוגו בישראל במודל תשלום עבור תוצאות (PFS) בתחום בריאות הנפש.
המספרים מדברים בעד עצמם: צמצום של מעל 50% באשפוזים הפסיכיאטריים החוזרים, ירידה דומה בימי האשפוז, וחיסכון מוערך של כ-1.3 מיליארד שקל למשק תוך עשור – אם הפרויקט יוטמע בסקייל לאומי. האם כלכלת אימפקט היא המפתח לפתרון סוגיות לאומיות? מה צריך לקרות כדי שגוף ציבורי גדול יסכים בכלל לנסות משהו חדש? והאתגר הגדול שלפנינו - מאות אלפי מילואימניקים ונפגעי טראומה אזרחית וצבאית שצריכים לחזור לשוק העבודה.
לפני יותר מעשור, רעיון אחד נשמע אופטימי במיוחד: להפוך עשיה חברתית למודל פיננסי, שבו ההוצאה הממשלתית נמדדת והכסף הממשלתי יוצא רק כנגד תוצאות שהוכחו ואפשר לעשות להן סקייל. מה שנקרא בתחילת הדרך אג"ח חברתית, והיום מודל תשלום עבור תוצאות (Pay for Success). יותר מעשור אחרי, אותו הרעיון כבר חסך למשק הישראלי מעל שני מיליארד שקל, והיד עוד נטויה.ירון נוידרפר, מנכ"ל ומייסד-שותף של קבוצת SFI מארח את סר רונלד כהן, נשיא ומייסד-שותף של קבוצת SFI, מייסד ונשיא GSG, מחלוצי השקעות האימפקט בעולם ומחבר הספר Impact: Reshaping Capitalism to Drive Real Change - לשיחה סביב שאלה אחת גדולה: איך הופכים את ישראל, הסטארט-אפ ניישן שהפכה חדשנות טכנולוגית ליתרון לאומי, גם לאימפקט ניישן?מי צריך לזוז ראשון, הממשלה או השוק? מה יגרום לתאגידים גדולים לא רק לתמוך באימפקט אלא להוביל אותו? איך המלחמה שינתה את פני העשייה החברתית בישראל? ואיך ייראה העשור הבא בישראל בדרך להיות אימפקט ניישן.מכוונות טובות לתוצאות מדידות.
From the publisher's feed