מתוך: אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך, הוצאת הקיבוץ המאוחד

בֵּין הָעֲלִיצוּת הָרִאשׁוֹנָה לְתוּגַת הַכּוֹס הָאַחֲרוֹנָה - 
יֵשׁ וְהָאָדָם מְחַכֶּה לַגִּיל שֶׁבּוֹ הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ יַתְאִים לוֹ 
(יֵשׁ שֶׁלֹּא מַגִּיעִים לְכָךְ בְּחַיֵּיהֶם). 
אֵיפֹה זֶה סֵתֶר לִבֵּךְ? 

אֲהָבוֹת תּוֹתָבוֹת הָיוּ בְּחַיַּי; נִצְחוֹנוֹת נְדִירִים 
עֲצוּבִים מִכִּשְׁלוֹנוֹת חוֹזְרִים. 
אֶת כָּל הַטָּעֻיּוֹת אֲנִי מַכְנִיס לַדְּמֻיּוֹת שֶׁלִּי 
וְלוֹמֵד מֵהֶן, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ קוֹרְאִים לַמִּלְחָמָה הַבָּאָה. 

אֵיפֹה זֶה סֵתֶר לִבֵּךְ?