באחת הפעמים עליתי ממש מול בריכת השחייה שלנו. כשעולים על ההר, יש שמה מצוק. בצד המצוק, היה שם איזה סלע כזה גם כן, שהיה בשוליים של המצוק. ואני עולה משמה, הולך מהשביל, מדרון, מלא עצים, ואני מגיע שם למדרגה כזאת, ואז אני מנסה לראות אם אני מצליח לשים יד ורגל ולעלות שמה. ואני חושב לעצמי, אם אני מצליח זה מצוין. אבל אם אני מפספס, ואני מחליק, ואני לא יודע מה, אני עף שמונה, עשרה מטר למטה. בין עצים. ועד שיבואו התנים ויאכלו אותי, מי ידע עליי בכלל. אז אמרתי רגע, חושבים. ועזבתי את זה, עשיתי עיקוף קטן. זה אומר שאני עדיין שומר על עצמי, עדיין חושב.