ב־7 במאי 1895 צלצל פעמון קטן בפני הקהל המדעי בחברה הפיזיקלית-כימית של סנקט פטרבורג שברוסיה. אלכסנדר סטפנוביץ' פופוב חיבר את הפעמון לאנטנה, וכך – לפחות אם שואלים את הרוסים – נולד הרדיו.

פופוב, פיזיקאי רוסי שעסק בהוראה באוניברסיטה הטכנית של הצי הרוסי, התעניין בשאלה שנראתה אז שולית: האם ניתן "לשמוע" ברקים בעזרת מכשיר חשמלי? ניסוייו התבססו על עבודותיהם של מדענים אירופים בני זמנו, במיוחד היינריך הרץ, שהוכיח את קיומם של גלי רדיו. אך בעוד הרץ הסתפק בהוכחת קיומם, פופוב רצה לקלוט אותם – ואולי גם להבין מה אפשר לעשות איתם.

הוא בנה מערכת שכללה "קוהרר" – שפופרת זכוכית עם שבבי מתכת זעירים שהגיבו לאותות רדיו – חיבר אותה לאנטנה, ולפעמון קטן. כאשר המערכת קלטה גלים, הפעמון צלצל. זה אולי נשמע פשוט, אך מדובר היה במקלט האלחוטי הראשון בעולם.

באותו יום – 7 במאי 1895 – הציג פופוב את המכשיר בפני הקהל המדעי בחברה הפיזיקלית-כימית של סנקט פטרבורג. ההדגמה תוכננה ככלי לניטור סופות ברקים, אך בפועל הציגה לראשונה את הפוטנציאל לשידור וקליטה של גלים אלחוטיים – מה שאנחנו מכנים כיום בשם "רדיו". בניסויים שביצע בהמשך, הצליח להעביר אותות ממרחק של מאות מטרים ואף יותר.

האירוע לא זכה לפרסום נרחב בזמנו – אולי משום שברוסיה של סוף המאה ה־19 לא הייתה תעשייה תקשורתית נלהבת, ואולי בגלל שפופוב עצמו – שמעולם לא חיפש תהילה – לא ראה בכך המצאה מסחרית אלא תרומה מדעית. הוא אפילו לא טרח לרשום פטנט. אבל בהיסטוריה של המדע, במיוחד זו שנכתבת ברוסיה, זה הספיק כדי לחרוט את שמו לעד.

המערב, לעומת זאת, בחר להכתיר את גוליילמו מרקוני כאבי הרדיו. מרקוני רשם פטנט ראשון על מקלט רדיו ב־1896 – שנה לאחר ההדגמה של פופוב – והמשיך לפתח מערכות שידור בקנה מידה תעשייתי. הוא הצליח לשדר מעבר לאוקיינוס האטלנטי, זכה בפרס נובל לפיזיקה, ונכנס לספרי ההיסטוריה כ"ממציא הרדיו".

בתקופת המלחמה הקרה קיבלה המחלוקת הזו גם משמעות אידיאולוגית: ברית המועצות, שנאבקה על כל הישג מדעי מול המערב, אימצה את פופוב כסמל לאומי. ב־1945, במלאת 50 שנה להדגמה ההיסטורית שלו, הוכרז ה־7 במאי כ"יום הרדיו" במדינה – חג של ממש, עם מצעדים, כרזות, נאומים והרצאות, שנועד להבהיר לעולם שפיתוח הרדיו לא התחיל ברומא אלא דווקא בסנקט פטרבורג.

ב־7 במאי 1895... נקלטו לראשונה באוויר אותות רדיו במקלט שפופוב הרכיב בעצמו. המקלט לא דיבר, לא שר, ולא שידר חדשות – הוא פשוט צלצל. ובאותו צלצול שקט, הוכח לראשונה שאפשר לתקשר דרך גלים בלתי נראים. היום, כשהאוויר סביבנו גדוש בשידורי Wi-Fi, Bluetooth, רדיו וטלפונים סלולריים – אפשר להודות בלב שלם לפעמון הקטן שצלצל באולם מחקר רוסי, והעיר את העולם לצליל חדש.
יום רדיו שמח לכולכם

קישור: Radio Day - Wikipedia

מגישה: שקד קיינן