בְּאֶרֶץ לְעוֹלָם כֵּן / אודיה רוזנק

בְּאֶרֶץ לְעוֹלָם כֵּן אֵין גְּבוּלוֹת בֵּין טוֹב לְרַע,
 בֵּין הָאֶסְתֵּטִי לַלֹּא,
 בֵּין הַדַּעַת לַלֵּב.
 בְּאֶרֶץ לְעוֹלָם כֵּן אַתְּ פּוֹתַחַת חַלּוֹן וּמַרְגִּישָׁה בְּתוֹךְ הַגּוּף;
 כָּל הַשָּׁמַיִם, כָּל הַשֶּׁמֶשׁ, כָּל הַיָּם, כָּל הַצּוֹמֵחַ,
 כָּל הָאָדָם הַחַי. בְּתוֹכֵךְ.

 

בְּאֶרֶץ לְעוֹלָם כֵּן אַתְּ פּוֹקַחַת עֵינַיִם
 וְאֵין בָּךְ אַשְׁמָה.
 אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהָעוֹלָם פִּרְאִי, וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ מָה שֶׁרוֹצִים.
 בְּאֶרֶץ לְעוֹלָם כֵּן כָּל הַדְּבָרִים הַקּוֹדְמִים נוֹלָדִים מֵחָדָשׁ;
 כּוֹס הַקָּפֶה, הַכֶּלֶב שֶׁלָּךְ, הַמַּצָּעִים הַלְּבָנִים
 הַכֹּל נַעֲשֶׂה לָךְ עַז וּמוּחָשִׁי
 מִתְפַּקֵּעַ מִשֶּׁפַע, נִגָּר אֶל תּוֹכֵךְ כְּמוֹ תְּאֵנִים בְּשֵׁלוֹת
בְּגִגִּית שֶׁל עַרַק.
 הַנְּשִׁימָה מַרְגִּישָׁה שֶׁמֻּתָּר לָהּ לְהִנָּשֵׁם
 וְאַתְּ מַרְגִּישָׁה שֶׁמֻּתָּר לָךְ לִחְיוֹת.

 

 

 מתוך הספר: "בוא, לקק אותי", הוצאת: "מרום תרבות ישראלית", שנה: 2020