סימניה למסכת בבא בתרא

לאחר שהסיקה שמחיצה פירושה חומה, הגמרא מביאה כעת גרסה חלופית של הסוגיה הקודמת שבה מגיעים למסקנה ההפוכה - שמחיצה היא חלוקה, ומסיקה שהיזק ראייה זה נחשב כנזק. שני קשיים מועלים נגד הסבר זה, אך הם נפתרים. כדי לפתור את הקושי השני, רבי אסי מביא את הבנתו של רבי יוחנן למשנה שהיא מתייחסת לחצר שהיא פחות מ-4x4 אמות וקטנה מדי מכדי לדרוש חלוקה. מספר קשיים מועלים על הבנה זו ונפתרים. הגמרא מבהירה את ההבדלים בין הלבנים והאבנים המוזכרות במשנה. הגמרא מסיקה מהמשנה שחומה בגובה ארבע אמות הבנויה מגזית, שרוחבה חמישה טפחים, אז אם היא בגובה שמונה אמות, החומה צריכה להיות ברוחב עשרה טפחים כדי להיות יציבה. אם כן, בבית המקדש הראשון, כיצד עמד קיר האמה טרקסין (המפריד בין הקודש לקודש הקודשים), העשוי מגזית, אם היה בגובה שלושים אמה ורוחב שישה טפחים? מדוע בבית המקדש השני השתמשו בפרוכת ולא בקיר? רב חסדא פוסק שאין להרוס בית כנסת אלא אם כן כבר יש בית כנסת חדש במקומו. זה מוביל לסיפור על הורדוס ובניית בית המקדש מחדש ועלייתו לשלטון.