כיצד יש להימנע ממאכלים או פעילויות מסוימות לפני או אחרי הקזת דם? מוצעים גם טיפולים למחלות אחרות. בנוסף, מהם עשרה מאכלים מסוימים שאדם שהיה חולה צריך להימנע מהם, שכן הם עלולים לגרום למחלה לשוב בעוצמה רבה יותר?

אם אדם מסתפר אצל עובד עבודה זרה, אילו אמצעי זהירות ניתן לנקוט כדי שלא ייפגע?

יהודי רשאי לספר את שערו של עובד אלילים, אך עליו להיזהר שלא להתקרב לאזור ה"בלורית"—חלק מהשיער שעובדי עבודה זרה מגדלים באורך מיוחד, ואז גוזרים ומקריבים אותו לאלוהיהם.

ישנם חפצים מסוימים השייכים לעובדי אלילים שאסורים לא רק באכילה אלא גם בהנאה, שכן ייתכן ששימשו לעבודת אלילים. דוגמאות לכך הן יין ומוצרי יין. רבי מאיר והחכמים חלוקים בדבר פריטים שונים—האם האיסור חל רק על אכילה או גם על הנאה.

מדוע הגבינות שלהם אסורות? רבי ישמעאל שאל פעם את רבי יהושע על עניין זה, אך לא קיבל תשובה מלאה.

יין של עובד עבודה זרה אסור הן באכילה והן בהנאה. פסוק משווה אותו לקרבנותיהם, והקרבנות שלהם אסורים בהנאה. הדבר נלמד ממעמדו של מת—גם ממנו אסור ליהנות, כפי שנלמד ממקרה של עגלה ערופה, שמובאת לכפרה ולכן דינה כדין קרבן שאסור בהנאה.

מה מלמדת אותנו המשנה באומרה שחומץ שלהם אסור אם היה ברשותם כשהיה עדיין יין? שאלה דומה נשאלת לגבי יין מבושל.

מובאות שתי דעות שונות בנוגע לשאלה האם ומתי מותר לקבל טיפול רפואי מעובד עבודה זרה. רב יהודה אוסר זאת לחלוטין, למעט טיפול בבעלי חיים. לעומת זאת, רבי יוחנן מתיר זאת כאשר החולה עלול למות ללא טיפול. בנוסף, מובאות שתי גרסאות לדברי רבי יוחנן שחלוקות על רב יהודה. לפי הגרסה הראשונה, הוא אוסר לקבל טיפול מעובד עבודה זרה במקרה של מחלה חמורה שמצדיקה חילול שבת, אבל מתיר במקרים אחרים. לפי הגרסה השנייה, הוא אוסר זאת רק במקרה של פציעה פנימית. מה ההבדל המעשי בין שתי הגרסאות?

רב ורבי יוחנן מציעים גם קריטריונים שונים לשאלה מתי מותר לחלל שבת לצורך טיפול רפואי. רב מגדיר זאת כפצע שדורש הערכה האם האדם ישרוד. רבי יוחנן, לעומתו, מתיר זאת במקרה של פציעה פנימית. מכאן עולה שאלה: האם כאבי שיניים נחשבים לפציעה פנימית? מובאות שתי מקורות לבירור השאלה, אך אף אחד מהם אינו מספק תשובה חד-משמעית. המקור השני מספר סיפור שבו רבי יוחנן עצמו פנה לעובדת עבודה זרה לקבלת תרופה לכאב שיניים והיה מוכן לחלל שבת לשם כך. הדבר נראה כסותר את דבריו שאסור לקבל טיפול מעובד כוכבים במחלה שמצדיקה חילול שבת. כיצד אם כן הותר לו לפעול כך?

הגמרא מביאה תרופות שונות שהציעו חכמים למגוון מחלות, כגון חתך מחרב, שחין, חום גבוה, טחורים, כאבי אוזניים ולסת או עין שיצאו ממקומם.

האם עובד אלילים יכול לבצע ברית מילה ליהודי? אם אין יהודי זמין, האם עדיף שכותי יבצע אותה או עובד אלילים? מהם המקורות לדעות השונות? מי מחזיק באיזו דעה?

האם יש דרישה שהברית תיעשה לשם מצוותה (לשמה)? האם אישה יכולה לבצע ברית מילה?

האם עובד אלילים יכול לבצע הליך רפואי על יהודי או לרשום לו תרופות? באילו נסיבות הדבר מותר? האם יש הבדל בין עובד אלילים למין? מדוע?

רבי ישמעאל לא התיר לבן דמא להתרפא ממין. אם התורה אומרת "וחי בהם" – מדוע הדבר לא היה מותר? רבי ישמעאל אוסר על עבודה זרה וכל שאר העבירות להיעשות בפרהסיה, גם במחיר סכנת חיים. גישה זו שונה מהשיטה של רבי עקיבא בסנהדרין, שלפיה בעבודה זרה, גילוי עריות ורצח – יהרג ולא יעבור אפילו בצינעא.

הדף היום מוקדש ע"י משפחת סוסמן לרגל יום השנה לעלייתם לארץ, לפני 21 שנים. מזל טוב! כ"שירדנו מהמטוס לפני 21 שנה עם שני ילדים קטנים, לא יכולנו לדמיין את כל מה שישראל תעניק לנו במשך השנים; וגם לא היינו מסוגלים להבין את כל מה שבנינו יחזירו לארץ ולעם. עם ישראל חי!"

הדף היום מוקדש ע"י ג'ולי מנדלסון לכבוד סיום הלימודים של בתה חנה מבית הספר לרפואה באיטליה. "העבודה הקשה והתמדה שלך מעוררות השראה לכולנו."

יהודי אינו יכול לשמש כמיילדת או מינקת לעובדת עבודה זרה. רבי מאיר וחכמים נחלקו האם עובדת עבודה זרה יכולה לשמש כמיילדת או מינקת לילד יהודי. רבי מאיר אוסר מחשש שתהרוג את הילד, בעוד שחכמים מתירים אם יש יהודי נוסף בחדר, שכן אין חשש לרצח במקרה זה.

ברייתא מתירה ליהודי לשמש כמיילדת לעובדת עבודה זרה אם מקבלת תשלום. רב יוסף מסביר שהסיבה לכך היא מניעת איבה. רב יוסף מציע להחיל עיקרון זה גם בשלושה מקרים נוספים, אך אביי מסביר שבכל אחד מהם יש ליהודי תירוץ לגיטימי ולכן אין בכך חשש לאיבה, וממילא הדבר אסור.

אין להשליך לעובד עבודה זרה או לרועה בהמות דקות לבור, אך גם אין חובה להצילו מן הבור. לעומת זאת, מינים, מוסרים ומשומדים – מותר אף להשליכם לבור. מהי ההגדרה של מין ושל משומד?

רבי מאיר וחכמים נחלקו באופן דומה גם לגבי מילה של עובדי עבודה זרה. הגמרא מקשה מברייתא על דברי רבי מאיר ומנסה ליישב את הסתירה.

דף נלווה עבודה זרה כה

הדף היום מוקדש ע"י מלכה לוזון לע"נ אביה, נסים בן סולטנה. 

כמה זמן השמש עצרה בזמנו של יהושע? יש שתי גרסאות שונות למחלוקת בין שלושה חכמים. מי עוד זכה שהשמש עצר עבורו? מהו "ספר הישר" שמוזכר גם בפסוק על עצירת השמש (יהושע י:יג) וגם בקינה של דוד על מות שאול ויונתן (שמואל ב א:יח)? יש מחלוקת בין חכמים כמה זמן נעמדה השמש בזמן יהושע.

המשנה מספרת שאישה אינה יכולה להתייחד עם עובד עבודה זרה — למה הכוונה במשנה, הרי גם עם יהודי אסור הדבר?! בנוסף, מדוע אין חשש שהעובד עבודה זרה יהרוג אותה, כפי שמופיע בהמשך המשנה כשמדובר בגבר?

אילו אמצעי זהירות צריך לנקוט גבר כשהוא הולך לבד בדרך עם עובד עבודה זרה, כדי למנוע מצב בו אותו גוי עלול להרוג אותו? 

מובאות מספר קושיות על פירושו בברייתא מבית מדרשו של שילא לדעת רבי אליעזר, שלפיו אין לקנות פרה אדומה מעובדי כוכבים, משום דרשה על המילה "ויקחו". הסיפור הידוע על דמא בן נתינה—אינו יהודי המשמש דוגמה לכיבוד הורים, כדי להמחיש עד היכן יש ללכת לקיום מצווה זו—מובא כדי לערער על דברי שילא וגם על ההסבר שלפיו רבי אליעזר אוסר זאת מחשש לרביעה. כך או כך, לא ניתן לקנות מעכו"ם—אז כיצד רצו החכמים לקנות את הפרה מדמא?

מועלות קושיות נוספות על שיטת רבי אליעזר ביחס לאיסור רכישת בעלי חיים לצורכי קרבנות מעובדי כוכבים.

דף נלווה עבודה זרה כג

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי שוורץ לכבוד בתה רינה. "באהבה לבתי המדהימה, שהכניסה אותי למסע הדף היומי דרך הדרן. אני מודה על מי שהיא ומה שהיא עושה."

מביאים שני הסברים נוספים (סה"כ שלושה) כדי להסביר את הסתירה בין המשנה שלנו לבין הברייתא לגבי השאלה האם יש לחשוש שעובדי כוכבים מקיימים יחסי מין עם בעלי חיים.

רבינא מציע שלכתחילה אין מייחדים בעל חיים עם עובד כוכבים לכתחילה, אך אם בעל החיים כבר נמצא עם עובד כוכבים, אין חשש שנרבעה. רבינא מנסה להוכיח הבחנה זו על ידי פתרון סתירה באופן דומה בסתירה בין משפט אחר במשנה שלנו האוסרת על ייחוד אישה עם עובד כוכבים, לבין משנה בכתובות דף כ"ו ע"ב, שממנה מבינים שלא חוששים לכך שעכו"ם שחטפו אשה אנסו אותה. אולם, הראיה נדחית משני נימוקים, ומסיקים שבדרך כלל כן יש לחשוש שאנסו אותה אלא אם כן יש סיבה מיוחדת לחשוב שלא.

רבי פדת פותר את הסתירה בכך שמציע שכל מקור סובר לפי עמדה שונה — רבי אליעזר או החכמים — החולקים בשאלה האם ניתן לקנות פרה אדומה מעובד כוכבים. הגמרא מציעה שלוש דרכי הבנה חלופיות למחלוקת בין רבי אליעזר לחכמים בניסיון לדחות את התירוץ של רבי פדת. אך כל שלוש האפשרויות נדחות.

הגמרא מסיקה מסקנה מהדיון בין רבי אליעזר לחכמים בנושא הפרה האדומה, כפי שמובנת על ידי רבי פדת. המחלוקת היא במקרה שבו לא ידוע אם בעל החיים עבר בעילה. אך אם הדבר היה ידוע, בעל החיים לא היה ראוי לשימוש בתהליך הטהרה. מכאן משתמע שהפרה האדומה נתפסת כקדושת קרבנות ולא כקדושת בדק הבית. הנחה זו נדחית בשתי דרכים, אך הדחייה הראשונה נדחית.

דף נלווה עבודה זרה כב

הדף היום מוקדש לע"נ ציפורה שושנה בת ברכה.

המשנה אוסרת ליהודי להשאיר בהמתו בפונדק לבד עם עכו"ם, מחשש שמא ייעסוק ברביעה, והיהודי יעבור על איסור "ולפני עיוור לא תיתן מכשול". הגמרא מקשה על כך ממשנה אחרת שמתירה ליהודי לקנות בהמה מעכו"ם לשם הקרבת קורבן. אם כן, מדוע אין חשש שהעכו"ם השתמש בבהמה למעשה בהמה, דבר שפוסל אותה לקרבן? רב תחליפא מביא בשם רב הבחנה בין בהמה של עובד האלילים לבין בהמה של אדם אחר — כי מעשה כזה מזיק לבהמה (הנקבות נעשות עקרות והזכרים נחלשים).

שתי קושיות מועלות על דברי רב תחליפא.

שתי שאלות נוספות נשאלות על דברי המשנה: מדוע אסור להשאיר אשה עבודת כוכבים עם בהמה נקבה? והאם האיסור להשאיר בהמה חל גם על עופות?

דף נלווה עבודה זרה כא

האם מותר למכור או להשכיר בית או שדה לעכו"ם בארץ ישראל, בסוריה, או מחוץ לארץ ישראל? מהם העניינים ההלכתיים הכרוכים בכך? מהו שורש האיסור הזה? כיצד ייתכן שאנשים בכל זאת מוכרים נכסים? אילו הסברים נתנו הפוסקים המאוחרים כדי להתיר זאת? האם האיסור חל על כל מי שאינו יהודי, או רק על שבעת העממים, או רק על עובדי עבודה זרה?

נידון נוסף עוסק בהשכרת שדה או בית מרחץ לאינו יהודי שיעשה בתוכם מלאכה בשבת. באילו מקרים הדבר מותר, ובאילו מקרים הוא אסור? מה ההבדל בין אינו יהודי לבין כותי?

רבי מאיר ורבי יהודה חלוקים בשאלה האם מותר למכור דבר המחובר לקרקע, כמו עץ, לנכרי, כאשר תנאי המכירה הוא שהנכרי יכרות את העץ בעצמו, או שמא יש לנתק את העץ מהקרקע לפני המכירה. מקור האיסור הוא באיסור למכור קרקע לנכרים בארץ ישראל, ואיסור זה מתרחב גם לכל דבר המחובר לקרקע. מקור האיסור הוא בפסוק בדברים ז:ב – "לֹא תְחָנֵם". מפסוק זה נלמדים גם שני איסורים נוספים – איסור לשבח נכרים ואיסור לתת להם מתנות חינם. גם ההלכות אלו נידונות – האם הן באמת אסורות? מובאות מקורות סותרים, אך הן מתבארות ומתיישבות.

האם המחלוקת בין רבי מאיר ורבי יהודה נוגעת גם לאיסור למכור בעלי חיים לנכרים כאשר המכירה היא לצורך שחיטה?