
Sign up to save your podcasts
Or
הלימוד החודש מוקדש ע"י אדם, קרולין, מיכל, ג'וש, בני, איזי, שים, זואי ויהודה לע"נ גיטל בת קרינדל ובנימין בנציון.
הדף היום מוקדש ע"י הדר סטון לע"נ סבתה, רחל לאה בת אהרון וגולדה.
הדף היום מוקדש "י ג'יין לייזר לכבוד יום הולדתה של בתה, ניקי!
אם אדם מוכר שדה בגודל מסוים (בית כור), אם יש בו חלקים עם סדקים או סלעים, הם נכללים במדידת השדה אם הם פחות מעשרה טפחים בעומק/גובה. אבל אם הם עשרה טפחים בעומק/גובה, הם אינם נחשבים חלק מהשדה ויש לתת לקונה קרקע נוספת להשלמת המדידה. משנה ממסכת ערכין מסבירה שאם אדם מקדיש שדה משדה אחוזה עם סדקים וסלעים, הם נכללים בכמות הניתנת למקדש רק אם הסדקים/סלעים פחות מעשרה טפחים בעומק/גובה. לאחר שנשאלת השאלה מדוע הסדקים שעמוקים יותר מעשרה טפחים אינם מוקדשים כיחידה עצמאית הראויה לזריעה, הגמרא מסבירה שהמשנה מתייחסת רק לסדקים המלאים במים שכן אינם ראויים לזריעה. עם זאת, המשנה שלנו יכולה להתייחס לכל סוג של סדקים, שכן סדקים בעומק עשרה טפחים מהווים מכשול לקונה כיוון שהם מקשים על בעל השדה לחרוש ולזרוע.
המשנה דנה בגובה הסלעים אך לא בשטח שהם תופסים. רבי יצחק מסביר שאם הם תופסים מקום שבו ניתן לזרוע ארבעה קבים של זרעים, הם אינם חלק ממדידת השדה גם אם הם פחות מעשרה טפחים בגובה. עם זאת, יש מחלוקת האם סלעים אלו (בגודל של ארבעה קבים) מפוזרים בחלק מהשדה שבו ניתן לזרוע חמישה קבים או אפילו כל עוד הם לא מפוזרים ברוב השדה. נשאלת סדרה של שאלות לגבי מה יהיה הדין אם הם מפוזרים לא ברוב, אבל רוב הארבעה קבים נמצאים ברוב, או שהם במעגל, או בשורה, או בזיגזג, וכו'. שאלות אלו נשארות ללא מענה. אם הם בגבול, הם גם לא נכללים, גם אם הם לא בגובה עשרה טפחים.
המשנה מגדירה את מרווח הטעות במדידת חלקת אדמה שנמכרה, התלוי בלשון שנעשה בה שימוש בעת המכירה. אם המוכר אמר "בית כור מידה בחבל", כל כמות עודפת שניתנה לקונה צריכה להיות מוחזרת למוכר או הפוך. אבל אם המוכר אמר "הן פחות הן יתר", מרווח הטעות הוא רבע קב לסאה (1/24). הגמרא שואלת: מה יהיה הדין אם המוכר פשוט אמר "בית כור"?
הלימוד החודש מוקדש ע"י אדם, קרולין, מיכל, ג'וש, בני, איזי, שים, זואי ויהודה לע"נ גיטל בת קרינדל ובנימין בנציון.
הדף היום מוקדש ע"י הדר סטון לע"נ סבתה, רחל לאה בת אהרון וגולדה.
הדף היום מוקדש "י ג'יין לייזר לכבוד יום הולדתה של בתה, ניקי!
אם אדם מוכר שדה בגודל מסוים (בית כור), אם יש בו חלקים עם סדקים או סלעים, הם נכללים במדידת השדה אם הם פחות מעשרה טפחים בעומק/גובה. אבל אם הם עשרה טפחים בעומק/גובה, הם אינם נחשבים חלק מהשדה ויש לתת לקונה קרקע נוספת להשלמת המדידה. משנה ממסכת ערכין מסבירה שאם אדם מקדיש שדה משדה אחוזה עם סדקים וסלעים, הם נכללים בכמות הניתנת למקדש רק אם הסדקים/סלעים פחות מעשרה טפחים בעומק/גובה. לאחר שנשאלת השאלה מדוע הסדקים שעמוקים יותר מעשרה טפחים אינם מוקדשים כיחידה עצמאית הראויה לזריעה, הגמרא מסבירה שהמשנה מתייחסת רק לסדקים המלאים במים שכן אינם ראויים לזריעה. עם זאת, המשנה שלנו יכולה להתייחס לכל סוג של סדקים, שכן סדקים בעומק עשרה טפחים מהווים מכשול לקונה כיוון שהם מקשים על בעל השדה לחרוש ולזרוע.
המשנה דנה בגובה הסלעים אך לא בשטח שהם תופסים. רבי יצחק מסביר שאם הם תופסים מקום שבו ניתן לזרוע ארבעה קבים של זרעים, הם אינם חלק ממדידת השדה גם אם הם פחות מעשרה טפחים בגובה. עם זאת, יש מחלוקת האם סלעים אלו (בגודל של ארבעה קבים) מפוזרים בחלק מהשדה שבו ניתן לזרוע חמישה קבים או אפילו כל עוד הם לא מפוזרים ברוב השדה. נשאלת סדרה של שאלות לגבי מה יהיה הדין אם הם מפוזרים לא ברוב, אבל רוב הארבעה קבים נמצאים ברוב, או שהם במעגל, או בשורה, או בזיגזג, וכו'. שאלות אלו נשארות ללא מענה. אם הם בגבול, הם גם לא נכללים, גם אם הם לא בגובה עשרה טפחים.
המשנה מגדירה את מרווח הטעות במדידת חלקת אדמה שנמכרה, התלוי בלשון שנעשה בה שימוש בעת המכירה. אם המוכר אמר "בית כור מידה בחבל", כל כמות עודפת שניתנה לקונה צריכה להיות מוחזרת למוכר או הפוך. אבל אם המוכר אמר "הן פחות הן יתר", מרווח הטעות הוא רבע קב לסאה (1/24). הגמרא שואלת: מה יהיה הדין אם המוכר פשוט אמר "בית כור"?