מסופר על אדם שעקף את בניו והעביר את ירושתו ליונתן בן עוזיאל, אשר החזיר שליש ממנה לבנים. שמאי תוקף אותו על כך, אך הוא מוכיח לשמאי שפעל נכון.

יונתן בן עוזיאל נחשב לגדול תלמידי הלל הזקן. רבן יוחנן בן זכאי היה הקטן בין התלמידים ואף על פי כן, הוא היה בקי בכל תחומי התורה, ואף יותר.

האם נאמן אדם לעניין ירושה וייבום לומר שיש לו בן או אח? על בסיס מה? באילו טענות נאמן אדם לפטור את אשתו מייבום? על איזה בסיס הוא נאמן? האם בית דין יכול לפלג את העדות ולקבל רק חלק ממה שאדם אומר (פלגינן דיבוריה)?