בפתרון סתירה בין שתי ברייתות, הגמרא עונה שישנה מחלוקת תנאים (בין רבי ורבן שמעון בן גמליאל) בנוגע לאותו נושא שרבי יוחנן וריש לקיש התווכחו עליו - כאשר אדם קונה את הפירות האם הוא קונה זכויות בגוף הנכס עצמו, כלומר האם יש לו זכות למכור אותו (קניין פירות כקניין הגוף)? המקרה שבו הם חולקים הוא מי שהבטיח את נכסיו לאדם אחד ולאחר מותו של אותו אדם, יעברו לאדם שני ואחריו לאדם שלישי. אם האדם הראשון מכר את הנכס, האם האדם השני יוכל לתבוע את הנכס לאחר מות הראשון? רבי סובר שמכירת הנכס לא תהיה תקפה. רבן שמעון בן גמליאל סובר שהמכירה תהיה תקפה אף על פי שהוא חושב שאין למכור אותו לכתחילה. רבי יוחנן פסק כרבן שמעון בן גמליאל עם יוצא מן הכלל אחד. הוא גם הוסיף מספר מקרים שייכללו בפסיקה זו.

אם אדם קיבל אתרוג במתנה שהיה אמור לעבור לאחר מותו לאדם אחר או שנלקח מכספי העיזבון לפני שחולקו, האם הוא יכול לקיים את המצווה או לא? בעוד שבמקרה הראשון, הם יכולים לקיים את המצווה, רבי ורבן שמעון בן גמליאל יחלקו האם ניתן למכור את האתרוג.

האם מתנה שניתנה על מנת להחזיר נחשבת למתנה? האם אפשר לקיים מצווה עם אתרוג שהתקבל באופן זה?