דף נלווה בבא בתרא קמז

הדף היום מוקדש ע"י דבי ומרק פרשן לע"נ פרל ביילא בת שמחה.

מניין לומדים שדברי שכיב מרע נחשבים ככתובים וכמסורים, כאילו נעשה קניין? חכמים שונים למדו זאת משני פסוקים מהתורה ושניים מהנביאים. רבא אומר בשם רב נחמן שדין זה אינו נלמד מהתורה, אלא חכמים תיקנו זאת כדי שלא תיטרף דעתו עליו. הגמרא מקשה על רב נחמן מאמירה אחרת שלו על פסק של שמואל. שמואל סבר שאם אדם מכר שטר חוב לאחר ואחר כך מחל על החוב המקורי, החוב בטל, ואפילו יורש של המלווה המקורי יכול למחול על החוב. רב נחמן הסביר שאפילו שמואל יסכים שאם השטר חוב לא נמכר לאחר אלא ניתן כמתנת שכיב מרע, היורש אינו יכול למחול על החוב. זה לכאורה מראה שכוח דברי שכיב מרע תקפים מדאורייתא כיוון שהם חזקים יותר ממתנה רגילה. הם מיישבים קושי זה בהסבר שלרב נחמן החכמים בתקנתם נתנו לדברי שכיב מרע תוקף לקניין כאילו זה קניין דאורייתא, אף על פי שזה מדרבנן.

רבא ציטט את רב נחמן שבמתנת שכיב מרע אי אפשר להקנות דבר שאין בו ממש או שלא בא לעולם - כמו זכות מגורים בבית או זכות לפירות עתידיים מעץ. מדבריו נראה שרב נחמן מתייחס למתנת שכיב מרע כמו לדיני מתנות של בריא. הגמרא מעלה קושי על הנחה זו.