הדף היום מוקדש על ידי שירה דישון לע"נ בנה איתן בן שירה הי"ד בשנה לפטירתו. "איתן היה תלמיד בישיבת קרית שמונה אותה אהב כל כך. ובסמליות מופלאה יום לאחר האזכרה ישיבת קרית שמונה שפונתה למרכז הארץ למשך יותר משנה חוזרת לקרית שמונה בשמחת חג ובריקודים. לבטח איתן יצטרף לריקודי השמחה מלמעלה."

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי שפירא לע"נ אביה, אלברט טייכמן.

הדף היום מוקדש ע"י לסלי גלסברג נדל לע"נ אחותה, רחל בת ברל הלוי וטובה.  

הגמרא ממשיכה לבחון את פרטיה של הברייתא הדנה בפרשנויות שונות של לשון לא ברורה במסמך הנוגע לדינרים, בפרט אם המסמך מתייחס לדינרי כסף או זהב. בהבהרת הקושי בברייתא, נעשית הבחנה בין 'דינרי' (זהב) ל'דינרים' (כסף).

כדי לתמוך בהבחנה זו, מובאת משנה בכריתות, המתארת כיצד רבן שמעון בן גמליאל שינה את ההלכה כדי לשבור את מחיר השוק בעופות (קינים) שעלה לרמה אסטרונומית.

המשנה מסבירה עיקרון בפרשנות מסמכים: כאשר יש סתירה בין הטקסט בראש ובתחתית המסמך, נוקטים אחר הטקסט התחתון. זאת על בסיס ההנחה שהשינוי היה מכוון, המשקף שינוי מודע על ידי המוכר או נושה. מטרת כתיבת החלק העליון היא לסייע בפענוח אותיות או מספרים חסרים בחלק התחתון. ברייתא מוסיפה ומבהירה עיקרון זה, בהגבילה תיקונים כאלה לאות או סיפרה אחת בלבד. אם שתי אותיות או סיפרות השתנו, הדבר יפורש כשינוי מכוון מראשית המסמך, ואז יש לפעול על פי הטקסט בסופו או לא לגבות בכלל על בסיס אותו שטר.

במקרה ספציפי, הובא בפני בית הדין מסמך שהיה כתוב בו "שש מאות ואחד זוז". סוג המטבע של השש מאות לא היה ברור. אביי פסק שאין מדובר בפרוטות, שכן מספרים גדולים של פרוטות בדרך כלל אינם נכתבים במסמכים אלא מומרים למטבעות גדולים יותר. בהתחשב באפשרויות הנותרות של מטבעות סלע (ארבעה דינרים) או זוזים (דינר אחד), אביי פסק לנהוג לפי הסכום הנמוך יותר. החלטה זו התבססה על העיקרון שהצד המחזיק בשטר נמצא בעמדה חלשה יותר ואינו יכול לדרוש כסף מהצד השני ללא הוכחה ברורה.