אם אדם מבצע עסקה עם קניין חליפין/סודר, פעולה סמלית של רכישה, עד איזה שלב יכול כל צד לחזור בו מההסכם? רבה ורב יוסף חולקים בנקודה זו. רב יוסף תומך בדעתו מהאמירה של רב יהודה לגבי שלושה שהלכו לבקר אדם גוסס שיכולים לשמש כבית דין לעניין חלוקת רכושו של הגוסס. עם זאת, רבה דוחה את הראיה שלו.

מדוע המשנה הייתה צריכה לפרט את האנשים שיורשים (נוחלין) אך אינם מורישים (מנחילין) זה לזה, כאשר ניתן להסיק זאת מהחלק הקודם של אלו שמורישים אך אינם יורשים? התשובה היא שהם רצו ללמד משהו נוסף על ידי חיבור שניים מתוך שלושת המקרים - אישה את בנה ואישה את בעלה - כשם שבעל אינו יורש נכסים שהאישה יורשת לאחר מותה (נכסים שהייתה יורשת, אילו הייתה עדיין בחיים), כך גם בן אינו יורש נכסים מאמו אם הוא כבר אינו בחיים להעביר לאחיו מצד אביו.

רבי יוחנן מצטט אמירה של רבי יהודה בן רבי שמעון שאם יורשת את בנה.