הדף מוקדש ע"י בלימה שטורחיין לע"נ אחותה, רבקה שרה רינה בת טינה ויצחק צבי.

בנות צלפחד ירשו את חלק הבכורה של צלפחד מאביו, אף על פי שאדם יורש חלק בכורה רק במה שהיה בידי אביו כשמת (מוחזק ולא בראוי). הסיבה היא שארץ ישראל נחשבה כאילו כבר הייתה בבעלות אלה שיצאו ממצרים.

קודם לכן, ברייתא הסבירה שבני המרגלים ואלה שהיו עם קורח, שאבותיהם לא קיבלו נחלה בארץ, קיבלו נחלה דרך סביהם. אך ברייתא אחרת מסבירה שהם קיבלו נחלה בזכות עצמם. הגמרא מביאה שני פתרונות לסתירה הזאת. 

רבה מסביר, כפי שהוסבר לעיל, שארץ ישראל נחשבה כבר מוחזקת ליוצאי מצרים, מה שמסביר מדוע בנות צלפחד ירשו את חלק הבכורה של צלפחד. עם זאת, מובאת ברייתא נגד רבה שמסבירה שמשה ידע שהן צריכות לרשת אך לא היה בטוח לגבי חלק הבכורה. עניין זה מיושב בהסבר שההלכה היא שהארץ הייתה מוחזקת לדור יוצאי מצרים וזה בדיוק מה שמשה לא היה בטוח לגביו, ואז הובהר. בברייתא זו, משווים בין המקרה של בנות צלפחד והמקושש עצים בשבת, כאשר בשני המקרים משה אינו יודע את ההלכה ופונה לה'. ההלכה בכל מקרה יכלה להימסר ישירות אך נאמרה דרך המקרה של בנות צלפחד/המקושש כדי ללמד שמגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב.

מדוע נאמר בפסוק שבנות צלפחד הלכו לפני משה, אלעזר, הנשיאים וכל העדה? מובאות שתי דעות שמשקפות כל אחת גישות שונות - האם נותנים כבוד לתלמיד לפני רבו או לא? ההלכה נפסקה כשתי הדעות - כיצד ניתן להסביר זאת?

מעלותיהן של בנות צלפחד מוסברות - חכמתן, יכולתן לדרוש את פסוקי התורה וצדקותן. מאיפה מבינים שהיו להן מעלות אלו?