שני אנשים טענו שכל אחד מהם ירש חלקת אדמה מסוימת מאביו. רב נחמן פסק שהחזק יותר גובר (כל דאלים גבר). במה שונה מקרה זה משני אנשים הטוענים לבעלות על פריט באמצעות מסמך מכירה או מתנה שהונפק באותו תאריך, שבו רב ושמואל חולקים - האחד סובר שחולקים והשני שהוא נתון לשיקול דעתם של השופטים (שודא דדייני)? במה זה שונה ממקרה שבו החליפו פרה תמורת חמור או שפחה נמכרה והפרה/שפחה יולדת ולא ברור אם הלידה התרחשה לפני או אחרי המכירה והפסיקה היא שיחלוקו? במקרה שבו הפסק הוא כל דאלים גבר, מה קורה אם צד שלישי בא ותופס את הפריט? באילו מצבים נקבע חזקה באופן מיידי? אינם יהודים יכולים לקבוע בעלות רק עם שטר, לא עם חזקה. רב פסק שיהודי הטוען שקנה נכס מאינו יהודי, חייב להוכיח זאת על ידי שטר.