הדף היום מוקדש ע"י מרשה באום לע"נ אביה, סם באום.

כדי שחזקה תהיה יעילה להוכיח בעלות, המחזיק חייב להביא טענה כיצד הקרקע הגיעה לרשותו. מה ייחשב/לא ייחשב כטענה יעילה? מדוע בית הדין אינו מייעץ למחזיק טענה אפשרית שהוא יכול לטעון? בשני סיפורים, רבנים טענו שיש להם חזקה אך נפסק נגדם כיוון שהחזקה לא נוצרה כראוי. בסיפור שלישי הקשור לחזקה, יש מחלוקת בין חכמים האם זה היה יעיל או לא. אם שלושה אנשים שונים החזיקו בקרקע במשך שלוש שנות החזקה, כל אחד טען שקנה אותה מהבעלים הקודם, האם השלישי יכול לטעון שיש לו חזקה על הקרקע לאחר השנה השלישית?