הדף היום מוקדש ע"י משפחות כהן ובילט לרפואת דוד יונתן בן רייזל.

רב חסדא מסביר שאם הייתה מכירה עם אונאה (מחיר גבוה או נמוך בשישית) שבה ניתן לבטל את המכירה, ואז המחיר השתנה לאחר המכירה לטובת מי שהונה, הם אינם יכולים לחזור בהם מכיוון שהיכולת לבטל את המקח היא רק של מי שנתאנה. רב חסדא תמך בדבריו מהמשנה. מדוע היה צורך באמירתו אם ניתן היה להסיק זאת בקלות מהמשנה?

המשנה תיארה מכירה שבה הזמינו חיטה כהה/אדמדמה וקיבלו חיטה לבנה או להפך. המונח המשמש לחיטה האדמדמה הוא "שחמתית", מהשורש "חמה", שמש. מילה זו מובילה את רב פפא להסביר שהשמש היא אדומה, כפי שניתן לראות בזריחה ובשקיעה, ונראית לבנה רק במהלך היום בגלל הראייה המוגבלת שלנו. קושי מועלה נגד טענתו של רב פפא אך נדחה.

ישנה מחלוקת בין רבי לחכמים בדיני תרומה לגבי האם יין וחומץ נחשבים לשני סוגים שונים או לאותו סוג של פריט. אם הם נחשבים לאותו סוג, אם הפריש תרומה מחומץ על יין זה אפקטיבי (על אף שאסור משום שאין מפרישים מן הרעה על היפה), אך לא אם הם שני סוגים. המשנה שלנו מבינה שיין וחומץ הם שני סוגים נפרדים של פריטים לדיני מכירות - אם קנו יין אך קיבלו חומץ, כל צד יכול לחזור בו כי אלו שני פריטים שונים לגמרי. האם זה אומר שהמשנה שלנו אינה סוברת כדעת החכמים בתרומה שהם מאותו סוג?

כיצד קונים פירות? המשנה דנה באילו שיטות יעילות/לא יעילות. רבי אסי ורבי זירא חולקים על עמדתו של רבי יוחנן לגבי מי שמדד והניח את החפץ בשטח צדדי מחוץ לרשות הרבים (סימטא). האם הקונה קונה אותו אם הוא מונח שם או שזה יעיל רק אם הוא מונח בכלים של הקונה? ברייתא והמשנה שלנו מובאות בניסיון לפתור סוגיה זו (האם רבי זירא קיבל את פרשנותו של רבי אסי לעמדת רבי יוחנן) אך שני המקורות נדחים כלא מכריעים לגבי סוגיה זו.