הדף היום מוקדש לכבוד יום הולדתה של אסתר "לאחותי הגדולה, תודה שהכרת לי את השיעור הזה. אני כל כך גאה בך."

בנוגע למחלוקת בין רבי עקיבא והחכמים האם מוכר מוכר בעין יפה (רבי עקיבא) או בעין רעה (חכמים), רב פסק כחכמים ושמואל כרבי עקיבא. חילוקי הדעות בין רב ושמואל בעניין זה מושווים למחלוקת אחרת של רב ושמואל בנוגע לחלוקת רכוש בירושה. עם זאת, ההשוואה נדחית כיוון שהנסיבות ייחודיות ולאו דווקא מתאימות למכירה רגילה. רב הונא החזיק כדעת רב, ורב נחמן כדעת שמואל, אך רב הונא נכנע לרב נחמן כיוון שהיה מומחה בדיני ממונות. אם אדם מוכר בית פנימי ובית חיצוני לשני אנשים שונים, גם רבי עקיבא וגם החכמים יסברו שהדייר הפנימי אינו יכול לעבור דרך ביתו של הדייר החיצוני כיוון שאין למוכר סיבה להעדיף אחד על פני השני. עם זאת, אם הפנימי קיבל את הבית במתנה, יש הנחה שמתנה ניתנת בעין יפה ולכן בעל הבית הפנימי יוכל לעבור דרך הבית החיצוני מבלי לרכוש דרך גישה. אם אדם מוכר בית מבלי לפרט אילו חלקים כלולים, האם זה כולל את הדלת, המפתח, המנעול, המכתש, הריחיים, התנור וכו'? המשנה מסבירה שפריטים המחוברים לקרקע נכללים, בעוד אלה המיטלטלים אינם נכללים. המשנה אינה בהתאם לדעת רבי מאיר שסבר שהמוכר כרם, כל החפצים המשמשים את הכרם נכללים במכירה, גם אם אינם מחוברים לקרקע. מובאת ברייתא הדומה למשנה, אך יש בה כמה הבדלים. בברייתא, רבי אליעזר וחכמים חולקים לגבי מכתשת שחובר לקרקע לאחר בנייתו. מובאת תוספתא מקוואות ד:א בנוגע לצינור שדרכו מובאים מים למקווה. אם הוא חלול (בנוי) ואז מחובר לקרקע, הוא נחשב לכלי ופוסל את המקווה כיוון שהמים נחשבים ל'מים שאובים', מים שנשאבו בכלי. הגמרא מסבירה שתוספתא זו אינה תואמת לא את דעת רבי אליעזר ולא את דעת החכמים. לאיזו דעה של רבי אליעזר והחכמים מתייחסת אמירה זו? בתחילה, הגמרא מציעה שהיא מתייחסת לרבי אליעזר בברייתא הקודמת, אך הצעה זו נדחית. לאחר מכן הם מציעים את דעתו של רבי אליעזר בנוגע לכוורת דבורים כפי שמופיע במשנה שביעית י:ד. גם זה יידחה.