הדף היום מוקדש ע"י הינדה הרמן לע"נ אמה, אתל רוזנטל.

ברוך מתיר אסורים! הדף היום מוקדש לכבוד שחרורם של החטופים פרנרנדו מרמן ולואיס הר. מתפללים להחלמתם המליאה ולשחרורם של כל שאר החטופים וחזרתם בשלום. 

האם כוונת המלקט משחקת תפקיד בקביעה אם לפירות יש או אין קדושת שביעית בשנת השמיטה? אם כורתים עצים להסקה, כיון שמבערים אותם לפני שנהנים מהם, אין  בהם קדושת שביעית, שהרי הוא שונה מאוכל שביעורן והנאתן באים יחד. אולם אם חותכים עצים לחום או לעשות להבה, כיון שהנאתם באה עם צריכתם, האם יש לו קדושת שביעית? מצד שני, מאחר שעצים נחתכים בדרך כלל לעצי הסקה, האם כל עצים דנים בהם כפי הרוב וכאילו נחתכו לעצי הסקה, ללא קשר לכוונה? סוגיה זו היא נושא למחלוקת בין חכמים ורבי יוסי לגבי שימושים שונים ביין. רבי יוסי פוסק שאם נקטפו ענבים לשימושים אחרים, כגון להשריית פשתן, שההנאה היא לאחר ביעורן, אין בפירות קדושת שביעית, ולכן ניתן להשתמש בהם להשריית פשתן ושאר שימושים. עם זאת, הכוונה משחקת תפקיד רק אם מדובר בשימוש ששווה לכולם. אם מדובר בשימוש שהוא רק לחולים או רק לעשירים, הרי שגם לפי רבי יוסי הכוונה לא משחקת תפקיד ולפירות תהיה קדושת שביעית. רב הונא פסק כרבי יהושע בן קרחה בנושא אחד וכמו רבי יהודה במשנתנו. רב יוסף שמע את פסיקותיו והתעצבן עליו על כך שאמר את דבר המובן מאליו לגבי רבי יהודה כיון שיש מחלוקת ואחר כך סתם משנה הפוסקת כר' יהודה וכל פעם שיש כזה דבר, הלכה כמו הסתם משנה. כיוון שפסיקתו של רבי יהודה מופיעה בבבא מציעא, המסכת הבאה, ברור שאנו פוסקים כמו רבי יהודה. אם כן, כיצד הסביר רב הונא את הצורך במתן פסק דין זה? אם ממנים שליח לקנות סוג תבואה והשליח קונה סוג אחר, מה הדין? שני ברייתות מביאים שני פסקי דין שונים ורבי יוחנן ורבי אלעזר חלוקים כיצד ליישב בין השניים. האם זה אותה מחלוקת כמו בין רבי מאיר לרבי יהודה במשנתנו או ששניהם לפי רבי מאיר אבל כל ברייתא מתייחסת למטרה אחרת של השליחות - באחת הייתה לאכילה ובשנייה למטרות השקעה/מכירה חוזרת. בארץ העלו קושי עם פרשנותו של רבי יוחנן המסביר את אחד הבריתות כמו רבי יהודה - איך המכירה יכולה להיות תקפה שכן המוכר מתכוון למכור אותה לשליח, מבלי לדעת שהשליח קונה עבור מישהו אחר? ר' אבהו מסביר מדוע יש הבחנה בנושא זה כאשר השליח מבצע את הפעולה המבוקשת לבין מקרה שהשליח אינו מבצע את הפעולה המבוקשת ומביא משנה להוכחה. רבי אבא דוחה את הוכחתו ושני קשיים מועלים כנגד דחייתו עד שהוא משנה את דבריו ומצליח לדחות את הוכחתו של רבי אבהו.