הדף היום מוקדש ע"י אבי יוניצמן לע"נ מנחם בן צבי הכהן שיום פטירתו חל היום. 

הדף היום מוקדש ע"י נשות הדרן מלונג איילנד לכבוד אירוסין של שי לניאדו, בנה של סמי גרוף, ללילי סניידר.

רמי בר חמא סבור כי יתומים נחשבים כקונים. האם דבריו נלמדו ממשנתנו או מברייתא בסוגיה אחרת - ריבית שגבה האב אסף והוריש לילדיו? מה הרלוונטיות האם נלמדה ממשנתנו או מהברייתא? הגמרא מביאה שני ברייתות נוספות לגבי חפצים גנובים שנאכלו ל ידי צד שלישי או שהועברו דרך ירושה. לפי הברייתות הללו, האם אנו מבחינים בין ילדים צעירים/מבוגרים יותר? האם מאמינים לילדים הגדולים אם הם טוענים שהם בטוחים שהאב החזיר את הפריט? אם גבר שואל פריט ואז מת והילדים משתמשים בפריט, מהי רמת האחריות שלהם? מה אם הם לא הבינו שזה פריט מושאל ואכלו אותו? איך זה משפיע על המצב אם האב משאיר להם קרקע בתור ירושה? האם רבא ורב פפא חלוקים ביניהם לגבי המקרה הזה? גישתו של רב פפא מתבססת על ההבנה שלווה לוקח על עצמו אחריות לאונסים מרגע האונס, ולא מרגע שהשואל שאל את הפריט. יש שמסבירים שרבא חולק על זה וחיוב אונסים מתחיל ברגע שהשואל שאל את הפריט ולכן הקרקע של האב משועבד לבעל הפרה (למשאיל). סומכוס וחכמים חולקים אם ניתן להביא קטנים לבית הדין או לא. לרבי ירמיה היתה בעיה עם זכויות קניין במקרקעין של חותנו שלטענתו ניתנה לו אך היתומים טענו שהם ירשו אותה מאביהם (חותנו של רבי ירמיה). רבי אבין היה מסופק אם ניתן היה לדון בתיק כיוון שהילדים היו קטנים ואולי פוסקים כסומכוס. ר' אבהו הביא הוכחה ממצב אחר שבו פסקו נגד קטן, אך הגמרא דחתה את ההשוואה. האם ניתן לקבל עדות ללא נוכחות בעל הדין? מה לגבי קיום שטרות? מוזכרות דעות שונות בנושא והאמוראים מסבירים את הנסיבות שבהן ניתן לקיים שטר ללא נוכחות הצד השני.