דף נלווה בבא קמא לב

המשנה מביאה מקרה של שני אנשים שהולכים ברחוב - האחד עם קורה והשני עם חבית, אם הקורה שוברת את החבית, האם זה שמחזיק בקורה חייב? במה זה תלוי? רבה בר נתן שואל את רב הונא שאלה על בעל שפוגע באשתו בעת תשמיש המיטה - האם צריך לפצותה או לא? רב הונא עונה שאפשר ללמוד ממשנתנו שבגלל שמותר לו להיות שם, אינו צריך לשלם על נזקים. רבא לא מסכים כי הוא משווה את זה למי שהרג בשגגה ומחויב ללכת לעיר מקלט למרות שלרוצח היה רשות להיות שם (מקרה בתורה היה שהרגו ביער שלשניהם רשות להיות שם). כמו כן, התייחסה המשנה למקרה בו נגרם הנזק ללא כל פעולה אקטיבי מטעמו של נושא הקורה, מה שאין כן במעשה תשמיש. ריש לקיש מבחין בין מקרה שבו שתי פרות – אחת הלכה (התנהגות רגילה) והשנייה רבצה (התנהגות לא רגילה) ואחת בעטה בשנייה. באיזה מקרה הבעלים חייב ובאיזה מקרה הבעלים פטור? הגמרא מנסה לחזק את פסיקתו משניים מהמקרים במשנתנו, אך שני הניסיונות לא צלחו. מה הדין אם אדם אחד הולך ברשות הרבים והשני הולך והם נתקלים זה בזה וגורמים נזק? מה אם שניהם רצים? האם יש הבדל אם זה קורה בערב שבת בין השמשות כאשר מותר לאנשים לרוץ להתכונן לשבת? אם כורתים עצים בתחום אחד והשבבים עפים לתחום אחר ופוגעים, האם הכורת חייב? ברייתא משווה מקרה דומה עם בעל חנות ומישהו נכנס לחנות עם/בלי רשות ובעל החנות הורגו בשגגה. מה ההבדל בפסיקה? רבי יוסי בן רבי חנינא סובר שחייבים בארבעה סוגי תשלומי נזק ופטור מללכת לעיר מקלט. האם האמירה שלו מגבילה את המקרה בברייתא שבו היה חייב או את המקרה שבו היה פטור?