הלימוד השבוע, שבוע של חנוכה, מוקדש ע"י מיכאל פישביין, איתן פישביין ואלישע רוס-פישביין לכבוד מונה. "חנוכה שמח - אנו מאוד גאים בך במחיובתך ללימוד הדף היומי." 

המשנה קובעת כי ישנם מקרים בהם אדם חייב בתשלום על נזק שנגרם על ידי שורו, אך באותם נזיקים אם נעשו על ידי אדם, האדם יהיה פטור מתשלומים מדין קים ליה בדרבה מיניה, אם המעשה בא עם עונש מוות, המזיק פטור מתשלומים. לחילופין, ישנם מקרים בהם אדם יהיה חייב על נזקים שאילו עשה אותם שור, בעל השור פטור, שכן שוורים המביישים מישהו פטורים. אם אדם מבעיר שדה בשבת האדם פטור מתשלומים כי על המבעיר בשבת יש עונש מוות ובכך פטור מתשלום כספי. משנה זו מועלה כקושי נגד דעתו של רבי יוחנן שמי שמבעיר כמעשה הרס לא חילל שבת מאחר שחייבים על מלאכה יצירתית ולא פעולה המקלקלת. שתי קריאות חלופיות של המשנה מובאות כדי לענות על שאלה זו. אם שור היה רודף אחרי שור אחר ושור אחד נפגע אבל ישנן טענות שונות של כל אחד מהבעלים האם הנזק נגרם על ידי השור או על ידי סלע, ​​או אם היו שלושה שוורים וכל בעל טוען שזה השור של האחר שהזיק, או שלבעל השור שהזיק יש שני שוורים, אחד גדול ואחד קטן או תם אחד ואחד מועד, והניזק ומזיק כל אחד  טוען שזה שור אחר שגרם לנזק, חובת ההוכחה מוטלת על מי שמנסה לתבוע את הכסף מהשני (הניזק). רבי חייא בר אבא סבור שסומכוס היה חולק במקרים אלו ואומר שהכסף המוטל בספק מתחלק בין שני הצדדים באופן שווה. הגמרא מנסה להעריך אם המקרה הוא שבו כל אחד בטוח בתביעתו (ברי) או שאחד בטוח והשני לא (שמא).