מדוע היה צורך לפרט בפסוקים בתורה כי הורגים בהמה גם אם הרג קטן (בן או בת)? האם זה הדין גם אם זה היה שור תם? אם בהמה הורגת בלי כוונה להרוג או מתוך כוונה להרוג בהמה והרגה אדם ועוד מקרים כאלה, אין הורגים את הבהמה, אבל רב ושמואל חולקים האם צריך לשלם את הכופר או לא. הגמרא מביאה את דעתו של רבי שמעון הסובר שגם אם ניסה אדם להרוג מישהו אבל במקום זה הרג מישהו אחר, אין לו עונש מוות. המשנה כנראה לא כשיטתו - למה? ר' יהודה חולק על ר' שמעון - מהיכן כל אחד לומד דעתו מהפסוקים בתורה? ברגע שבהמה נידונה למוות, אסור ליהנות ממנה. לפיכך אם מוכרים אותו, המכירה פסולה וכמו כן אם מקדישים אותו לבית המקדש, אין זה מקודש ואם שוחטים אותו, הבשר אסור. אולם, לפני גמר הדין, כל המעשים הללו תקפים.