הדף היום מוקדש ע"י רנדי שוסטר לע"נ אביה. "הוא לימד אותי לאהוב את הארץ ולאהוב ללמוד."

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי אורבך לע"נ אביה.

על פי העיקרון של רבי יוחנן שאין יכולת לקדש חפץ שנגנב ממנו כיוון שאינו מצוי כעת ברשותו, קבע רבנים בנהרדע כי אין לכתוב מסמך המתיר לאחר לתפוס מטלטלין שלו (אורכתא) שנמצא כעת בידי אחר (סוג של ייפוי כוח). יש הגורסים כי רבני נהרדעא אסרו זאת רק במקרה בו מי שהחפץ אצלו כרגע מכחיש את התביעה, שכן מתן הסמכות לאחר לגבותו ייראה כשקר. יש לכתוב את האורכתא באופן שהנציג יקבל את הזכות לחפץ/כסף שתובעים, אחרת הצד השני יכול לטעון שאין לו דין ודברים איתו. האם הנציג נחשב שליח או שותף לתביעה? מה הנפקא מינה? המשנה פוסקת שאם היו שני עדים לגניבה ושניים נוספים למכירת/שחיטת הבהמה, ניתן לשלב אלו להרשעת הגנב. האם משנה זו אינה הולכת בעקבות רבי עקיבא הסובר שאין מקבלים עדים על חצי דברה? או האם ניתן להבחין בין מקרה זה למקרה שרבי עקיבא סוברק כך (חזקה בקרקע - כששני עדים אחרים מעידים על כל שנת חזקה). המשנה פוסקת שאם מכר את הבהמה בשבת, עדיין יהיה חייב בתשלום ארבעה/חמישה. אבל ברייתא סוברת להיפך. רמי בר חמא ורב פפא מביאים כל אחד הסברים שונים למקרה בברייתא כדי למצוא דרך שניתן יהיה לחייב עונש מוות על מלאכה בשבת בדיוק באותו רגע שנכנס המכירה לתוקף.