דף נלווה בבא קמא סח

רב סבור כי ייאוש בלבד קונה – ז"א שאם מישהו גונב חפץ ונתייאשו הבעלים, החפץ ייחשב ברשות הגנב. יש לזה שתי השלכות – אחד, שהגונב אחר הגנב לאחר ייאוש, ישלם כפל לגנב. עוד השלכה – שאם טבח או מכר לאחר ייאוש, אין חיוב לשלם תשלומי ארבעה וחמישה כי שלו הוא טובח. שלו הוא מוכר. רב ששת חולק על רב ומביאים שלושה מקורות להקשות על רב – כי בכל מקור יש חיוב תשלומי ארבעה וחמישה ועל פניו נראה שמדובר לאחר ייאוש. כדי לתרצם, מסבירים שיש אפשרות להסביר כל מקור שמדובר לפני ייאוש.  רב נחמן חולק על רב ששת וגם על הרב ודורש מגנב לשלם את תשלום ארבעה וחמשה ללא קשר אם הבעלים התייאשו/לא התייאשו. רב ששת סובר שאם הבעלים לא התייאשו, אין תשלומי ארבעה וחמישה כי איןנו נחשב כמכירה. רב נחמן חולק על רב ששת וגם על הרב ודורש מגנב לשלם את תשלום ארבעה וחמשה ללא קשר אם הבעלים התייאשו/לא התייאשו. גם רבי אלעזר, רבי יוחנן וריש לקיש שוקלים בדיון זה - רבי אלעזר סוברק כרב ששת, רבי יוחנן כרב נחמן, וריש לקיש כרב. מביאים קושי על ריש לקיש.