דף נלווה בבא קמא צו

הדף היום מוקדש ע"י ארט גולד לע"נ אמו, שרה בת אברהם וזיכא רייכא.

רב קבע כרבי מאיר במשנה שעבדים נחשבים כקרקע ולכן הם אינם נקנים על ידי גזלן. הוא סובר כרבי מאיר נגד דעת הרוב של חכמים או בגלל שבגרסת המשנה שלו הדעות היו הפוכות או בגלל שהיו שתי ברייתות שהראו את רבי מאיר סובר כגישה שעבדים כמטלטלים ועל פי זה הוא החליף את הגרסה במשנתנו כדי להתאים לשתי הברייתות. בברייתא הראשונה מופיעים שתי הדעות במשנתינו אבל בצורה הפוכה. בברייתא השניה יש במקרה אחר אבל משם ברור שרבי מאיר סובר שעבדים נחשבים כמטלטלין ולחכמים הם כקרקע. אם גוזל עבד ועושה מלאכה עם העבד, כשמחזירים את העבד, האם הגזלן צריך לפצות את הבעלים גם על אבדן עבודה? אם ממילא הבעלים המקורי לא השתמש בעבד לעבודה, האם ניתן להשוות זאת למקרה של מי שגר בבית בחצר חבירו שלא מדעתו, שזה נהנה וזה לא חסר? רב יוסף בר חמא היה תופס את העבדים של מי שחייב לו כסף והם היו עובדים עבורו. בנו רבא העלה מספר בעיות בהסדר זה, הן באי פיצוי על העבודה וגם כי נראה שהוא גובה ריבית. בשל הנושא הראשון, רב יוסף הגן על החלטתו אך בשל השני, הוא קיבל טענת רבא והפסיק לעשות זאת. אם אדם משתמש בספינה של אחר ללא רשות, האם הגזלן מחזיר את הספינה ומוסיף פחת (כפי שמשלם את הסכום משעת הגזילה) או שצריך לשלם דמי שכירות? רב ושמואל חולקים אבל רב פפא מסביר שהם לא חולקים, כל אחד מהם מתייחס למצב אחר. המשנה מבחינה בין מטבעות שנהרסו פיזית לבין אלו שנפסלו משימוש. רב הונא ורב יהודה חולקים מהו בדיוק המקרה של 'נפסל' - לא ניתן להשתמש באותה מדינה אך ניתן להשתמש במדינה אחרת או לא ניתן להשתמש בו בשום מקום? קושי מועלה כנגד כל עמדה אך נפתר. מי שלוקח הלוואה בהסכמה שהלווה יחזיר סכום כסף מוגדר במטבע מסוים, אך לפני החזרת ההלוואה המטבע אינו בשימוש, חלוקים ביניהם רב ושמואל באיזה מטבע משתמשים לתשלום להחזיר את ההלוואה. מקשים על דעתו של שמואל, במיוחד לאור איך רב נחמן מבין את פסיקתו של שמואל.