דף נלווה בבא קמא יט

הדף היום מוקדש ע"י רושל חייפץ לע"נ אביה, שרגא פייבל בן אברהם בן ציון הלוי. 

הדף היום מוקדש ע"י מרים טננבאום, מדינה קורן וקרוליין אופשטיין לע"נ סמל בנימין מאיר בן זב דוד ורחל פסי, הי"ד, בנימין ארלי, בנם של חבריהם היקרים ג'ן ורוב ארלי. "תכונות של גבורה וצניעות ליוו אותו בחייו ואף במותו, כאשר נפל בהגנה על עם ישראל וארץ ישראל. יהי זכרו ברוך."

נשאלת סדרה של שאלות לגבי נזקים עקיפים הנקראים צרורות. האם יש מושג של תם/מועד אם הפעולה נעשתה בצורה לא טיפוסית (כמו קרן) ותם ישלם רק רבע נזק? האם סומכוס יסכים שאם המעשה היה עקיף יותר (כח כחו), כלומר החיה מזיזה צרורות שעפו ופוגעים בחפץ שפוגע בחפץ אחר, האם ישלם ר חצי נזק? המשנה קבעה שני מקרים שבהם האחד חייב בחצי נזק - הבהמה בעטה (קרן) וגרמה נזק או צרורות מתחת לרגלי הבהמה פגעו בכלים. במקרה של הצרורות, האם בעטה הבהמה בהם בכוונה או שהם פשוט זזו בזמן שהבהמה הלכה? מה הנפקא מינה? האם אדם חייב בצרורות ברשות הרבים (כמו קרן) או פטור (כמו רגל)? מה אם הם נבעטו ברשות הרבים אבל עפו לתחום פרטי והזיקו שם? אם בעל חיים מכשכש בזנבו וגורם לנזקים ברשות הרבים, הבעלים פטור שכן מדובר בתולדה של רגל. המשנה קבעה שתרנגול שגרם נזק מחבל שנקשר לרגל משלם חצי נזק. רב הונא מגביל זאת למקרה שבו הוא נקשר לעוף בכוחות עצמו. הגמרא מתקשה להבין מי אחראי לפי קריאה זו ונדחפת להבין את רב הונא כמוסיף מקרה ולא מגביל את המשנה. מהם הכללים העיקריים של קטגוריית השן? אם בעל חיים אוכל מאכלים לא טיפוסיים, הבעלים משלם רק מחצית מהנזקים - אבל איפה מותחים את הגבול בין טיפוסי/לא טיפוסי?