הדף היום מוקדש ע"י ברוק ויוסי פולק לכבוד בת המצווה של בתם אביטל עדין.

אם יהודי מלווה כסף של אינו יהודי ליהודי אחר בריבית, או אם אינו יהודי מלווה כסף של יהודי ליהודי, באילו מקרים זה מותר? רבינא מציע הסבר שלישי להבהיר את ההבדל בפסיקות ההלכה בין תרחישים אלו, אך הסברו נדחה. אם גר התעסק בהלוואות בריבית לפני שהתגייר ואז, לפני הגיור, איחד את ההלוואה הנושאת ריבית לסכום אחד, הגר רשאי לגבות את הסכום המלא. רבי יוסי טוען שאם הגר היה הלווה, הריבית אינה יכולה להיגבות בשום מקרה, כי זה עלול לעודד אינו יהודים להתגייר רק כדי להתחמק מתשלומי ריבית גבוהים או שכף יגידו אנשים עליהם. חכמים ורבי מאיר דנים אם למלווה שהלווה בריבית אפשר לגבות רק את הקרן, ללא הריבית, או שקונסים אותו ולא יכול לגבות חלק כלשהו מההלוואה. נבחנים מצבים שונים שבהם חלק של המסמך מתבטל (דומה להלוואה בריבית), וכן עולה השאלה אם כל המסמך מתבטל או שהחלקים התקפים עדיין ניתנים לאכיפה. נבדקים הבדלים בין מקרים שונים, כגון שגיאות במסמך לעומת מצבים שבהם המסמך מתבסס על הנחות שגויות כמו שהמוכר אינו הבעלים בפועל של הפריט הנמכר. המשנה דנה בהלכות לגבי קניית תוצרת מראש בתחילת העונה אבל דוחה קבלת התוצרת למועד מאוחר יותר. למעשה זה אסור לעתים קרובות בשל חששות ריבית, כי ערך התוצרת עשוי לעלות. זה מותר כשלמוכר יש את התוצרת בעת המכירה או כשהערך בשוק כבר התקבע.