הדף היום מוקדש ע"י רחל חפץ לע"נ דודתה, רחל בת הרב משה וציפורה משבוים.

כאשר הדין הוא יחלוקו, המשמעות היא לחלק לפי השווי בשוק. יש שלושה ניסיונות להוכיח זאת ממקורות תנאיות. שני הראשונים נדחים אך האחרון מתקבל. רמי בר חמא מלמד שאפשר להפיק ממשנתנו שמי שמוצא חפץ ברחוב ואוסף אותו למישהו אחר, זה עובד וחבירו זוכה בחפץ. רבא חולק ומתיר זאת רק במקרה שבו מי שהרים אותו רכש חלק ממנו עבור עצמו ולכן יכול לזכות את השאר עבור מישהו אחר. אבל אם מישהו רוכש אותו אך ורק עבור מישהו אחר, זה לא יהיה יעיל כי זה מקרה שחב לאחרים. רבא מוכיח זאת מתוך השוואה בין מקרה של מי ששלח שליח לגנוב לבין מי שגנב בשותפות. רבא מלמד הלכה המבוססת על עיקרון זה, אך הגמרא משנה אותה כיוון שאינה מובנת כפי שנמסר. מאיזו שורה במשנה הסיק רמי בר חמא את דעתו? הגמרא מציעה חמש אפשרויות שונות - כולן נדחות מלבד האחרונה. רב יוסף ציטט את רב יהודה שלמד משמואל על רוכב ומנהיג שאחד קונה ואחד לו ולא זכר איזה מהם קנה ואיזה לא. רב יהודה בעצמו למד ממשנה אחרת שרוכב לא קונה. המשנה הובא כקושי כי במשנה גם הרוכב וגם המנהיג קונים. כדי לפתור את הקושי, מסבירים שהרוכב במשנה הוא גם מנהיג ברגליו.