הדף היום מוקדש ע"י ג'יל וג'ף שיימס לע"נ זאב וולוול בן ראובן וחנה.

מי שחכר קרקע מחברו וארבה או שדפון הרסו את היבול - באלו מקרים יכול החכר לשלם פחות ממה שסוכם? יש מספר חישובים תיאולוגיים, שרובם מגנים על בעל הקרקע. למשל, במקרה שהחוכר נטעע דבר אחר ממה שסוכם, בעל הקרקע יכול לטען שמאחר שהתפלל על מה שסוכם ולא על מה שנטע, אולי הגדלים היו נשמרים. דינים של גאולת שדה אחוזה מובאים כדי להקשות על הדינים הבסיסיים הדינים לגבי שדפון, אך הקושי נפתר. שמואל פסק שהפטור לחוכר הוא רק אם הוא זרע בשדה, כי אפילו אם יש מכת מדינה, בעל הקרקע יכול לטעון שאילו היה זורע, אולי שדה שלו היה ניצול בגלל זכויותיו. איך שונה זה מהמקרה של רועה שעזב את העדר והעדר נתקף על ידי אריה או זאב, שבית דין בודקים אם הרועה היה מסוגל להציל העדר? במקרה של הרועה, אין חישוב שאולי היה קורה נס בזכות הבעלים. כמה פעמים חוכר חיב לנטוע מחדש את השדה באותו עונה אם ארבה או אסון אחר החריבו? זה תלוי במחלוקת בין רבי לרבן שמעון בן גמליאל לגבי חזקה, אם היא בשתים או בשלש פעמים? אם הצמחים כלל לא צמחו צריך לנטוע שוב, עד סוף העונה. מתי סוף העונה? רבי יהודה סבר שחוכר שהתחייב לשלם בכסף ולא בתבואה, אינו מנכה גם אם יש מכת מדינה. אך רבא אמר שאין פוסקים כרבי יהודה. החוכר משלם מן היבול של אותה שדה גם אם יותר טובים או גרועים ממה שיש  בשוק.