אם חוכר קיבל שדה לזרוע משהו מסוים, האם החוכר יכול לשנות ולזרוע משהו אחר? השאלה הזו תלויה בכך אם השינוי יזיק לשדה לטווח הארוך. רבן שמעון בן גמליאל חולק על החכמים ואוסר כל שינוי. הגמרא מציעה הסברים אפשריים לדעתו. ההסבר הראשון נדחה אך השני מתקבל. רב יהודה מלמד את רבין שלוש הלכות/עצות בנוגע לשדות. ניתן לגנוב שחלות הצומחות בין צמחי הפשתן, מפני שהיא פוגעת בצמיחת הפשתן. הוראה אחרת עוסקת בעצים הצומחים על גבול בין שני שכנים, ומבהירה למי הזכות לאכול את הפירות ובמה זה תלוי. בנוסף, הוא ממליץ שלא לקנות שדה קרובה לעיר. ישנן מקורות סותרים לגבי עניין זה - אם עדיף לקנות שדה קרוב לעיר או לא. מקור אחד אומר שזה יביא עין הרע, כי הקירבה לעיר עלולה למשוך קנאה. מקור אחר טוען שזה עדיף מכיוון שזה נוח, ומאפשר גישה קלה יותר. הפשרה בין המקורות תלויה בכך אם אדם הקים חומה סביב השדה, שמונעת מאנשים לראות את השדה. פסוקים מדברים כח:ג',ו' בדבר הברכות שיבואו על האדם בעיר, בשדה, בבואו ובצאתו, נדרשים לעצות והמלצות שונות. חמישה הסברים מובאים לפסוק בדברים ז:טו "והסיר ה' ממך כל חולי" על מנת לפרש את משמעות המילים "כל חולי". רב אומר שזה מתייחס לעין הרע. שמואל אומר שזה רוח שנכנסת לגוף. רבי חנינא אומר שזה הקור. רבי יוסי בר' חנינא אומר שזה צואת האף והאוזן. רבי אליעזר אומר שזה כיס המרה. אכילת לחם ומים בבוקר מונעת מחלות של כיס המרה. מייחסים שלוש עשרה דברים טובים שקורים למי שאוכל לחם בבוקר, דבר שממחיש את חשיבות הנוהג הזה לשמירה על הבריאות. ניתנת עצות לגבי אלו שמודדים קרקעות. יש להיות מדויק, מכיוון שכל חלקת קרקע, גם קטנה, ניתן לנצלה לשתילת דבר חשוב כמו כרכום. יש להשאיר ארבע אמות של קרקע בלי לזורעה ליד אמת המים, אך מכיוון שזה רק לשימוש של אינדבידואלים, ניתן למדוד על פי השערה, ואפילו פאם יש פחות מארבע אמות. עם זאת, בקצה השדה הסמוך לצידו של הנהר, יש להשאיר ארבע אמות של שטח לשימוש הרבים ולשער זאת בנדיבות. בעלי קרקעות הסמוכים לנהר צריכים לכרות את כל העצים לאורך גדות הנהר כדי לאפשר לאלו שמושכים את הסירות שטח לעבוד.