הלימוד השבוע מוקדש ע"י מרסי פרל לע"נ יונינה בת שלום בציון השלושים לפטירתה.

מספר הלכות הנוגעות לאופן שבו פועל יכול לאכול בשדה שבה הוא עובד, נובעות מהפסוק על קציר בכרם. לפי אחד מהדרשות על המילים בפסוק זה, דורשים שפועל נחשב כבעלים ואינו צריך להפריש תרומות ומעשרות מהפרי אם הוא אוכלו לפני "גמר מלאכה", השלב שבו הפרי חייב במעשרות. רבי ינאי ורבי יוחנן חלוקים בדעותיהם מתי בדיוק חל "גמר מלאכה": האחד טוען שזה קורה בהכנסת הפרי לחצר, ואילו האחר טוען שזה בהכנסתו לבית. כל אחד מהם מבסס את עמדתו על פסוקים בתורה מוידוי מעשרות. מוצגים שלושה מקורות תנאיים כדי להקשות את עמדותיהם של רבי ינאי ורבי יוחנן, שכן כל מקור מניח חיוב במעשרות לפני הכנסת המזון לבית/חצר. עם זאת, כל קושי נפתר. הפסוק המתיר לפועל לאכול בזמן עבודתו מתייחס לפועל שעובד על פירות שעדיין מחוברותלקרקע, בעוד הפסוק האוסר לחסום בהמה מלאכול מתייחס לעבודה על פירות תלושים. מניין לומדים את שאין למנוע מפועל לאכול בזמן עבודתו על פירות תלושים או מבהמה בזמן שעבוד על פירות מחוברים? מנסים קודם דרך קל וחומר אך דוחים ובסוךף לומדים מדרשות על פסוק או מפשט הפסוק.