רבינא מוסיף טעם אחרון להסביר מניין לנו שפועל יכול לאכול בתלוש ואסור לחסום שור גם במחובר. מובאים ארבעה מקורות תנאיים שמכילים דרשות מהמילה "דיש" בפסוק לגבי השור להגיע לפרטי ההלכה של היתר הפועל לאכול - שמדובר בגידולי קרקע, דבר שנגמרה למאכתה, אבל עוד לא נגמרה מלאכתו למעשר או לחלה. הגמרא שואלת האם מותר להבהב באור את הרפי כדי למתקו? האם זה נחשב כמו לאכול ענבים עם דבר אחר או לא? מביאים ארבע מקורות בכדי לענות על שאלה זו, אך דוחים כל אפשרות להגיע לתשובה ובסוף לא עונים על השאלה. במקור האחרון כתוב שלא יוסיף מלח לפרי אבל זה סותר מקור אחר ששם מתירים. אביי ורבא מתרצים כל אחד בדרך אחרת.