אם אחד שוכר חמור או ספינה להגיע ממקום אחד למקום אחר, והחמור מת או הספינה טובעת באמצע הדרך, מהו הדין? מה הן הנסיבות של המקרים שנידונים? בהקשר לדיון זה, ישנו מחלוקת בין רב ושמואל האם ניתן למכור את נבלת הבהמה השכורה בדרך שהקרן כבר לא יהיה קיים – ז"א האם השוכר יכול למכור אותה ולהשתמש בכסף ממכירה זו כדי לשכור חמור אחר? מקשים על דעתו של רב מתוספתא, אך לבסוף מתרצים דבריו. מובא מקרה לגבי ספינה ששכרו להובלת יין, וטבעה. הגמרא בוחנת את פרטי הסכם השכירות: האם השוכר שכר "ספינה זו" או "ספינה סתם" והאם היה זה להובלת "יין זה" או "יין סתם". הבחנה זו חיונית לקביעת חובותיו וזכויותיו של השוכר/משכיר. שני מקרים נוספים מבהירים זכויות נוספות של השוכר: כמה הוא יכול לטעון על חמור ששכר לרכיבה, וכמה בעל החמור יכול לטעון? אם החמור שכור לגבר לרכיבה, האם אישה יכולה לרכוב במקומו, או להפך? האם יש הבדל אם האישה בהריון או מניקה?