
Sign up to save your podcasts
Or
הגמרא מביאה משנה בפאה ד:ט המתארת מחלוקת במי שלוקח פאה בעבור עני. עולא ורב נחמן חלוקים בשאלה האם המחלוקת משנה היא רק כאשר אדם עשיר לוקח לעני או אפילו עני לעני. רב נחמן מעלה קושי עם פסיקתו של עולא ממשנתנו. כיצד מבינים עולא ורב נחמן את המקרה במשנה אחרת כדי להתאים להבנתם את המשנה בפאה? נושה לא יכול לבקש ממישהו אחר לגבות חוב כאשר בעל החוב חייב גם לאחרים ואין לו מספיק כספים עבור כל הנושים שכן זה גורם הפסד לאחרים. רק הנושה עצמו יכול לגבות את ההלוואה. האם דין זה חל על מציאה מכיוון שבאופן תיאורטי החבר גורם לכל השאר העולם הפסד כי הם לא יוכלו עכשיו לזכות במציאה או האם אנחנו תופסים את זה כמונע מהם רווח פוטנציאלי אבל לא הספד? רב נחמן ורב חסדא חולקים על רבי יוחנן בשאלה זו. המשנה פוסקת שמי שנופל על פריט אינו רוכש אותו. ריש לקיש מביא הלכה בשם רבי אבא כהן ברדלא שאדם קונה הכל בתוך ארבע אמות הסובבות אותו. נגד קביעה זו מתעורר קושי גם ממשנה בפאה וגם משנתנו ומובאות שלוש תשובות לכל מקור להסביר מדוע אינו סותר, הראשונה נדחה ושתי האחרונות מתקבלות. ריש לקיש ורבי יוחנן חולקים האם ניתן לתת גט לקטנה על ידי הנחתו בחצרה או בארבע אמות הסובבות אותה. ההצעה הראשונה היא שהטיעון מבוסס על האם דין חצר נלמד מיד או מדין שליחות. אולם הסבר זה נדחה.
הגמרא מביאה משנה בפאה ד:ט המתארת מחלוקת במי שלוקח פאה בעבור עני. עולא ורב נחמן חלוקים בשאלה האם המחלוקת משנה היא רק כאשר אדם עשיר לוקח לעני או אפילו עני לעני. רב נחמן מעלה קושי עם פסיקתו של עולא ממשנתנו. כיצד מבינים עולא ורב נחמן את המקרה במשנה אחרת כדי להתאים להבנתם את המשנה בפאה? נושה לא יכול לבקש ממישהו אחר לגבות חוב כאשר בעל החוב חייב גם לאחרים ואין לו מספיק כספים עבור כל הנושים שכן זה גורם הפסד לאחרים. רק הנושה עצמו יכול לגבות את ההלוואה. האם דין זה חל על מציאה מכיוון שבאופן תיאורטי החבר גורם לכל השאר העולם הפסד כי הם לא יוכלו עכשיו לזכות במציאה או האם אנחנו תופסים את זה כמונע מהם רווח פוטנציאלי אבל לא הספד? רב נחמן ורב חסדא חולקים על רבי יוחנן בשאלה זו. המשנה פוסקת שמי שנופל על פריט אינו רוכש אותו. ריש לקיש מביא הלכה בשם רבי אבא כהן ברדלא שאדם קונה הכל בתוך ארבע אמות הסובבות אותו. נגד קביעה זו מתעורר קושי גם ממשנה בפאה וגם משנתנו ומובאות שלוש תשובות לכל מקור להסביר מדוע אינו סותר, הראשונה נדחה ושתי האחרונות מתקבלות. ריש לקיש ורבי יוחנן חולקים האם ניתן לתת גט לקטנה על ידי הנחתו בחצרה או בארבע אמות הסובבות אותה. ההצעה הראשונה היא שהטיעון מבוסס על האם דין חצר נלמד מיד או מדין שליחות. אולם הסבר זה נדחה.