במעבר חד - רילוקיישן והחיים בחו״ל - סיון מושקוביץ ואלי ונטורה

ב-2023 יעל שמואל קצמן חיה ברמת גן, עבדה בייעוץ ארגוני וסטוריטלינג וגידלה יחד עם בן זוגה שני ילדים קטנים. הרעיון של רילוקיישן ריחף ברקע כבר תקופה, אבל בעיקר כפנטזיה רחוקה.

דווקא אחרי ה-7 באוקטובר הם החליטו שזה לא הזמן לעזוב. מבחינתם, כשהספינה נמצאת במשבר, הם רצו להישאר בישראל ולהיות "כתף מתחת לאלונקה".

ואז הגיעה שיחה אחת ששינתה את התמונה: יעל הוזמנה לשימוע לפני פיטורים.

בן זוגה כבר הכיר היטב את קוזומל שבמקסיקו, אחרי שעבד שם בעבר כמדריך צלילה. פתאום הרעיון לעבור לאי הקריבי חזר לשולחן, והפעם ברצינות. בתוך שלושה חודשים הם קיפלו את החיים בישראל, לקחו את שני הילדים, אז בני שנה וחצי ושלוש וחצי, וטסו לקוזומל בלי דירה, בלי עבודה ועם אמונה שהם כבר ימצאו את הדרך.

והם מצאו.

תוך שבועיים הם הצליחו לארגן את החיים החדשים, ואחרי כחודשיים בן זוגה כבר מצא עבודה במכירות. הם עברו לגור בפרויקט חדש בלב הג'ונגל, במקום שבו מפגש עם טרנטולה, תנין, אייל, ארמדילו ואפילו חיות בר גדולות הוא חלק מהסביבה.

דיברנו על החיים באי קטן שאליו מגיעות מדי יום אוניות קרוז ואלפי תיירים, על הקצב השונה לחלוטין מישראל, ועל עלויות המחיה הנמוכות משמעותית. הם גרים בדירה חדשה ומאובזרת ונעזרים בנני בעלות של כ-10 עד 15 ש"ח לשעה, מציאות שקשה לדמיין במרכז הארץ.

אבל עבור יעל, המעבר לא היה רק עניין של כסף או נוף קריבי. היה לה חשוב מהרגע הראשון להפוך את המקום החדש לבית. לא לחיות בתחושה של חופשה זמנית, אלא לפרוק את המזוודות, לסדר את הבית ולייצר לילדים ולהם שגרה ותחושת שייכות מהר ככל האפשר.

זהו פרק על פנטזיית רילוקיישן שחיכתה לרגע הנכון, על שיחת פיטורים שהפכה לזרז, ועל משפחה שהגיעה לאי בקריביים כמעט בלי תוכנית וגילתה שלפעמים אפשר לבנות חיים חדשים הרבה יותר מהר ממה שדמיינו.

ספרד, פורטוגל, יוון, דובאי, קפריסין, ארצות הברית, כשמתחילים לחשוב על רילוקיישן, פתאום כמעט כל העולם הופך לאופציה. אבל איך מצמצמים את הרשימה ובוחרים יעד שבאמת מתאים לחיים שלנו?

בפרק הזה אנחנו מפרקים את ההחלטה לגורמים: ויזות ומיסוי, עלויות מחיה, בתי ספר, קהילה, שפה, מזג אוויר, קרבה לישראל ואורח החיים שאנחנו באמת רוצים לנהל. נבין גם למה מקום שמרגיש מושלם בחופשה יכול להיראות אחרת לגמרי ביום שלישי רגיל בנובמבר, ולמה אין באמת "יעד מושלם", יש יעד שמתאים יותר לצרכים ולפשרות של כל משפחה.

פרק פרקטי לכל מי שכבר חולם על המעבר, אבל עדיין לא יודע איפה לשים את הסיכה על המפה.

בפרק מיוחד נפגשנו עם נירית ואור, שמגישים גם הם פודקאסט על ישראלים שעשו רילוקיישן ברחבי העולם, והפעם החלטנו להחליף תפקידים: הם ראיינו אותנו, אנחנו ראיינו אותם, ויחד ניסינו להבין מה למדנו מכל הסיפורים ששמענו לאורך הדרך.

דיברנו על סוגי האנשים שרילוקיישן מתאים להם יותר, על האתגרים שחוזרים שוב ושוב, על הסיפורים הכי חזקים שנשארו איתנו, ועל התובנות שאספנו אחרי עשרות שיחות עם אנשים שעשו את המעבר.

ובעיקר שאלנו את עצמנו: מה באמת גורם לרילוקיישן להצליח, מה מגלים רק אחרי שעוברים, ולמי החיים במדינה אחרת באמת מתאימים.

במרץ 2023 אריק ורוני עזבו את הדירה שלהם בתל אביב, ארזו טרולי ותיק גב וקנו כרטיס לכיוון אחד לסלוניקי. התוכנית היתה פשוטה יחסית: לצאת לחצי שנה, לעבוד מרחוק, לראות עולם ולחזור. אלא שהחזרה פשוט לא קרתה.

שלוש וחצי שנים ו־45 מדינות אחר כך, הם עדיין בדרך. בפרק הזה הם מספרים איך נראים החיים כשאין בית קבוע, איך בוחרים את היעד הבא לפי אינטרנט, אזורי זמן ואפשרות לשלב עבודה עם הרפתקה, איך מתמודדים עם ימים שבהם עובדים מול ישראל מהצד השני של העולם, ומה קורה לזוגיות, לשגרה ולתחושת הבית כשכל כמה שבועות הנוף משתנה.

דיברנו גם על הדרך שנכתבת תוך כדי, על הקהילה שבנו סביב עולם הנוודות הדיגיטלית, ועל הרגע שבו הרפתקה זמנית הופכת פשוט לדרך חיים.

אחרי ה-7 באוקטובר ליליה ומשפחתה מצאו את עצמם בראשון לציון, עם תינוק בן שלושה חודשים, לא מעט אזעקות והרבה שעות בממ"ד. בתוך הלחץ וחוסר הוודאות התחילה להתגבש אצלם המחשבה שאולי הגיע הזמן לחפש מקום אחר לחיות בו.

לליליה יש עסק לשיווק דיגיטלי שמאפשר לה לעבוד כמעט מכל מקום בעולם. האתגר היה העבודה של בעלה, מהנדס בניין במקצועו. היא עודדה אותו להתחיל לחפש אפשרויות שיאפשרו להם לעבור לחו"ל, ואז חיבור משפחתי אחד שינה את התמונה.

בן דוד של בעלה, שכבר התגורר במנילה, חיבר אותם לישראלי שמפעיל חברת בנייה בעיר. בעלה עבר ריאיון, ההזדמנות נפתחה, והם החליטו ללכת על זה ולעבור עם התינוק לצד השני של העולם.

בפרק דיברנו על החיים במנילה ועל הקהילה הישראלית בפיליפינים, שהייתה גדולה מאוד לפני הקורונה, הצטמצמה משמעותית במהלכה ובשנים האחרונות החלה לצמוח מחדש. היום יש באזור מאות משפחות ישראליות, בתי חב"ד וגם גן יהודי.

אחד הדברים המפתיעים ביותר הוא עלות המחיה. דיברנו על הפערים העצומים מול ישראל ועל רמת החיים שאפשר לקבל בסכומים נמוכים משמעותית. אחת הדוגמאות הבולטות היא האפשרות להעסיק מטפלת במשרה מלאה, שגרה עם המשפחה בבית, בעלות של כ-1,000 ש"ח בחודש.

אבל לצד הנוחות ורמת החיים, המעבר הביא איתו גם שאלות עמוקות יותר. דיברנו על אובדן זהות, על התחושה שחלק ממי שהיית בישראל הולך ומשתנה כשעוברים לתרבות כל כך שונה, ועל המאבק של ליליה לשמור על הזהות שהייתה לה לפני המעבר.

זהו פרק על משפחה צעירה שיצאה לדרך בתקופה בלתי אפשרית, מצאה חיים חדשים במנילה וגילתה שרילוקיישן יכול לשנות לא רק את המקום שבו אתה חי, אלא גם את רמת החיים, הקהילה שסביבך והאופן שבו אתה מגדיר בית.

בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים בוחרים לעבור לחו"ל, ובמקביל הולך וגובר החשש מבריחת מוחות: רופאים, חוקרים, מהנדסים ואנשי הייטק שבונים את העתיד שלהם מחוץ לישראל.

בפרק המיוחד אירחנו את ח"כ אורית פרקש הכהן, לשעבר שרת החדשנות ומי שמובילה כיום מטעם מפלגת "ישר!" את תוכנית החזרת המוחות והישראלים הביתה.

דיברנו על חוויית הרילוקיישן האישית שלה בהרווארד, על הסיבות שבגללן ישראלים עוזבים, על מה שיכול לגרום להם לחזור, על מתווה הטבות המס שקידמה כבר ב־2021, על בריחת המוחות מההייטק, האקדמיה והרפואה, ועל התוכנית החדשה שמציבה יעד של מיליון עולים בעשור הקרוב.

וגם: האם הטבות מס באמת מספיקות כדי להחזיר משפחה לישראל, מה המדינה צריכה לשנות כדי להתחרות בארה"ב ובאירופה, ואיך מודדים אם תוכנית להחזרת ישראלים באמת הצליחה?

קטיה כבר עשתה הגירה אחת גדולה בחייה. בשנת 2009, כשהייתה בת 19, היא עלתה לישראל מאוזבקיסטן והגיעה ישירות לחיפה. באותם ימים היא הבטיחה לעצמה שזו תהיה ההגירה האחרונה שלה, ושלעולם לא תצטרך להתחיל מחדש במדינה אחרת.

אבל החיים, כמו תמיד, חשבו אחרת.

קטיה הקימה בישראל עסק לריקוד ולפיטנס, עד שהגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים. הסטודיו נסגר, היא עברה ללמד אונליין, ובמקביל היא ובת זוגה התחילו לחשוב איך ייראו החיים שלהן במדינה שבה אפשר יהיה לנהל שגרת חיים יציבה יותר.

הן החלו לבדוק אפשרויות ברחבי אירופה, בעיקר במדינות סקנדינביה. בת זוגה, שעוסקת במחקר ובקרנות של האיחוד האירופי, פנתה למספר אוניברסיטאות, ובסופו של דבר ההזדמנות שהגיעה משבדיה הכריעה את הכף.

באפריל 2023 הן עברו עם שני ילדיהן הקטנים והתחילו פרק חדש במדינה שונה לחלוטין מכל מה שהכירו.

בפרק דיברנו על החיים בשבדיה, על חילופי העונות הקיצוניים, על הימים הארוכים של הקיץ שבהם השמש זורחת כבר בשלוש לפנות בוקר ושוקעת רק לקראת 23:00, ועל החורף שבו האור נעלם כבר באמצע אחר הצהריים.

שוחחנו גם על המשמעות של להתחיל מחדש בפעם השנייה בחיים, על המעבר עם ילדים קטנים, ועל איך נראים החיים במדינה שנחשבת לאחת השקטות והמסודרות בעולם.

זהו פרק על שינויים שלא תכננו, על היכולת להמציא את עצמך מחדש, ועל ההבנה שלפעמים דווקא ההבטחות שאנחנו נותנים לעצמנו הן אלו שהחיים אוהבים להעמיד למבחן.

שני ובן זוגה היו בעיצומם של לימודיהם בתל אביב, היא לתואר שני והוא לדוקטורט, כשעלה הרעיון לצאת לפוסט-דוקטורט בחו"ל. אחרי בחינת האפשרויות, הם בחרו בקיימברידג', אחת מערי האקדמיה המפורסמות בעולם.

כבר בביקור המקדים הם התאהבו במקום. הרחובות העתיקים, הטירות, הנהר, המרחבים הירוקים והאווירה הייחודית גרמו להם להרגיש שהגיעו למקום הנכון. הם גילו גם קהילה ישראלית גדולה יחסית, שרובה מורכבת מאנשי אקדמיה וחוקרים.

בזמן שבן זוגה המשיך במסלול האקדמי, שני החליטה לנצל את התקופה כדי ללמוד עיצוב גרפי והחלה למכור את העיצובים שלה ב-Etsy. בהמשך ניסתה לחזור לתחום שבו הוכשרה, ביולוגיה ומחקר אקדמי, אבל גילתה שלא פשוט למצוא עבודה, גם בעיר שנחשבת לאחד ממרכזי המחקר הגדולים בעולם.

בפרק דיברנו בכנות גם על הצדדים שפחות רואים בגלויות של אנגליה: מזג האוויר האפור שמלווה חלק גדול מהשנה, הקיץ החם בלי מזגנים, וחוויית הלידה ומערכת הבריאות הבריטית, שהפתיעו אותם בעיקר בתחושת האדישות והפער בין הציפיות למציאות.

לצד כל החוויות וההזדמנויות, שני משתפת בכך שהתחושה שמלווה אותה יותר מכל היא הגעגוע לישראל, ולתחושת הבית שהיא מחכה לחזור אליה.

זהו פרק על החלום האקדמי, על המציאות שמאחוריו, ועל ההבנה שלפעמים דווקא כשגרים באחד המקומות היוקרתיים בעולם, מגלים מה באמת מרגיש כמו בית.

ג'קי ורועי הם ביולוגים ימיים, אבל החלום שלהם מעולם לא הסתכם רק בלחקור את הים, הם רצו לחיות עליו.

כבר אחרי שהתחתנו ב-2014 הם חצו כאנשי צוות את האוקיינוס האטלנטי, הגיעו לאיים הקריביים ושכרו סירה קטנה רק לשניהם. כבר אז הם הסתכלו אחד על השנייה ואמרו לעצמם: יום אחד נחזור לכאן עם הילדים, ונחיה על סירה.

במשך כמעט עשור הם בנו את החיים שלהם סביב החלום הזה. הם עבדו, חסכו, הקימו עסק שיאפשר להם להתפרנס מכל מקום בעולם, וחיכו לרגע שבו הבנות יהיו בגיל המתאים. מבחינתם, יש חלון זמן מושלם למסע כזה, בין גיל 6 ל-13.

אחרי אירועי 7 באוקטובר הם הרגישו שהגיע הזמן להפסיק רק לחלום ולהתחיל לפעול. הם טסו לסלוניקי כדי לחפש את הסירה שתהפוך לבית שלהם, אבל גילו שהם עדיין לא שם. הסירות לא התאימו, התקציב עדיין לא הספיק, והם החליטו לעצור, ללמוד ולהתכונן טוב יותר.

בזמן ההמתנה הם בנו תוכנית ללימוד ביתי (Homeschooling), למדו איך לשמור על המסגרת החינוכית של הבנות גם תוך כדי הפלגה, והבינו שהסירה שלהם בכלל מחכה להם בצד השני של העולם.

רועי טס ראשון לאזור הקריביים, מצא את הסירה, ולאחר מכן הצטרפו אליו ג'קי והבנות. ההתחלה הייתה מאתגרת, עם לא מעט תקלות, תיקונים ועיכובים, אבל חודשיים אחר כך הם יצאו למסע הראשון שלהם, לכיוון איי בהאמה.

ואז הגיע הרגע שהם לא ישכחו לעולם: ים בצבע טורקיז, מים צלולים, שמש אינסופית, וההבנה שכל השנים של העבודה, ההכנות והחששות היו שוות את הרגע הזה.

בפרק דיברנו על החיים בבית ששט ממקום למקום, על חינוך ביתי, על חברויות של ילדים כשאין שכונה קבועה, על קהילה של משפחות שחיות כמוהם, ועל החיים בין איים טרופיים, מפרצים מבודדים ובעלי חיים ימיים שפוגשים כמעט בכל יום.

זהו סיפור על אומץ להגשים חלום שנראה בלתי אפשרי, ועל הבחירה להחליף כתובת קבועה באופק שלא נגמר.

לינק לפייסבוק

לינק לאינסטגרם

לינק לאתר

הסיפור של ירדן סלמון מתחיל דווקא בחופשה במיקונוס בשנת 2013. במהלך הטיול עם אחותה היא הכירה בחור צרפתי, שהפך לימים לבעלה ואבי ילדיה. מה שהתחיל כרומן של קיץ הפך במהרה לקשר רציני, שהוביל אותה לעזוב את ישראל ולעבור לגור איתו בפריז.

בפריז היא השלימה תואר שני במנהל עסקים ומימון, השניים התחתנו בצרפת וגם בישראל, ובנו יחד חיים חדשים. אבל אחרי שנתיים וחצי ירדן הרגישה שהגיע הזמן לחזור הביתה. למרות החששות והספקות של בעלה, היא הצליחה לשכנע אותו לתת לישראל הזדמנות.

ב-2016 הם מכרו את כל הרהיטים, עברו תהליך עלייה דרך הסוכנות היהודית ועלו על מטוס בדרך לישראל. רגע הנחיתה נשאר חקוק בזיכרונם עד היום, כשנוסעי המטוס שרו יחד "הבאנו שלום עליכם" והתרגשו עד דמעות.

במשך שבע שנים הם בנו את חייהם ברעננה, הקימו משפחה ונולדו להם שני ילדים. אבל לצד החיים בישראל, תמיד היה ברקע החלום לחזור יום אחד לאירופה. כשהבן הבכור עמד לעלות לכיתה א', ירדן הרגישה שהגיע הזמן לקבל החלטה.

היא החלה לחקור רשת בתי ספר צרפתיים שפועלת ברחבי העולם, בחנה מספר אפשרויות, ולמרות שפריז הייתה הבחירה המתבקשת, החליטה שבשלב הזה של החיים היא מחפשת מקום אחר למשפחה. בסופו של דבר הבחירה נפלה על Madrid, אליה עברו בקיץ 2023.

מאז המעבר היא הספיקה להקים עסק למתנות ומוצרים מצרפת, להפיק הצעות נישואים לישראלים במדריד, ולהמשיך לעסוק בשוק ההון. לצד כל אלה, היא מספרת בגאווה כיצד הילדים שלה גדלים בסביבה בינלאומית ודוברים היום עברית, צרפתית, אנגלית וספרדית ברמה גבוהה.

שיחה על אהבה שחצתה גבולות, על עלייה לישראל, על רילוקיישן שני עם ילדים, ועל החיים בין תרבויות, שפות וזהויות.