כיצד אנו מעניקים משמעות לעבר—בבניית זיכרון שיישאר לדורות, או בהשקעה בחיים הממשיכים קדימה? מכתב מרתק חושף דילמה נצחית: האם הנצחה אמיתית טמונה במה שמשמר את שמנו, או דווקא במה שמעניק עתיד לאחרים?

לע״נ מרת שטערנא בת ר׳ הלל

לרגל ט״ו בשבט - ״כי האדם עץ השדה״ נדון כיצד נוכל לזהות את הנטיות הפנימיות של ילד ולכוון אותו נכון? מהי הדרך הטבעית והיעילה לעודד התמדה בלימוד? ואיך אתגר חינוכי יכול לחשוף בפנינו את המפתח לחינוך הנכון ביותר?

נעמיק בכוחו המיוחד של ציור פני הרבי, נבחן כיצד התבוננות בתמונה של הרבי יכולה לשמש מקור של נחמה ושלווה בעתות משבר, לשמש השראה להתעלות ולשיפור עצמי מתמיד, ולחזק את תחושת הקרבה האישית והעמוקה שלנו אליו. לצד זאת, נעמוד על ההבדל שבין הסתכלות חיצונית על התמונה לבין הציור הפנימי בדמיון – דמיון של יחידות, שבו פני הרבי הופכים לנקודת קשר רוחנית עמוקה שמחברת אותנו אליו באופן אישי.

בפרק נצלול לשלושה שלבים בקשר המרתק שבין חסיד לרבי – מציות להוראות, דרך שותפות פעילה, ועד לעשייה עצמאית ושותפות מלאה בחזון. לרגל י״ד כסלו, יום חתונת הרבי ויום ההתקשרות, נדבר על הדרך שבה כל אחד מאיתנו יכול להפוך את הקשר הזה לחלק מרכזי ומשמעותי בחייו.

מוקדש לרגל יום ההולדת של ש.ל.

בפרק הזה נעמיק בכוח המילים הכתובות לרבי, כמעשה שמחבר לבבות ומביא ברכה. נבין כיצד היעדר כתיבה לרבי עלול להוביל להתערבות חיצונית, המניעה אותנו לפנות מתוך קושי.

לע״נ שליח הרבי הרב צבי הכהן קוגן הי״ד

והפעם פרק עיוני מיוחד - בו נצלול לעומק הקשר בין חידוש הבריאה בכל רגע לבין ההשגחה הפרטית: איך הם שזורים זה בזה? נשאל כיצד כוחו הייחודי של היהודי מאפשר לו לא רק לשנות את כוונת הבריאה, אלא אף לפעול נגדה. ומה זה אומר על מקומנו בעולם ועל הקשר המיוחד בין האדם לקב"ה?

למה חשוב כל כך לטפח את המקומות בהם אנחנו טובים ולהשקיע בהם יותר מכל? מהו התפקיד של ההשגחה פרטית בגילוי ייעודו של אדם בעולם? למה לפעמים גם מעשה חיובי הוא בריחה מהמוטל עלינו?

 איך נוכל להתמודד עם דילמות ערכיות גם כשהדברים נראים במצב של התנגשות? האם באמת אפשר לקבוע איזו מצווה חשובה יותר, ומה חכמינו זכרונם לברכה מלמדים אותנו על הכרעות רוחניות? מהי הדרך לגלות פתרונות עמוקים ומשמעותיים במצבים שנראים ללא מוצא?