החומרים שסופקו לך עוסקים כולם בבנימין מטודלה ובספרו, "ספר המסעות", ומספקים מידע מגוון על דמותו, מסעותיו, חשיבות חיבורו, והפרשנויות השונות שניתנו לו לאורך הדורות.

המקורות כוללים:

קטעים ממאמרים וסיכומים היסטוריים (מ-MyPluralist, EBSCO, Chabad.org, Moment Magazine, יקום תרבות, לקסיקון לתרבות ישראל, מוסדות אקדמיים ומקורות נוספים):

תיאור בנימין מטודלה: הוא היה רב ונוסע יהודי בן המאה ה-12 (פעל בערך בשנים 1159–1173) מהעיר טודלה שבנווארה, ספרד.

מטרות המסע: משערים כי נסע למטרות מסחר (הוא מגלה עניין רב במסחר, נמלים ומוצרים, כמו תבלינים ואלמוגים), עלייה לרגל לאתרים יהודיים קדושים, וייתכן שהמטרה העיקרית הייתה לחפש מקומות מקלט או לאסוף מידע על קהילות יהודיות עצמאיות לאחיו שבספרד, שהיו נתונים לרדיפות (במיוחד מצד האל-מוואחידון).

תוכן וחשיבות "ספר המסעות": הספר, שנכתב בעברית רבנית, מתעד קהילות יהודיות (מספרן, מנהיגיהן, עיסוקיהן), עמים, תרבויות ומסחר בכשלוש מאות אתרים בשלוש יבשות (אירופה, המזרח התיכון, צפון אפריקה, ומעט מידע על אסיה הרחוקה). זהו מקור היסטורי ראשון במעלה לתקופה שבין מסע הצלב השני והשלישי, המציג תמונה ייחודית של קיום יהודי משגשג יחסית תחת האימפריה העבאסית (בגדאד) בניגוד לרדיפות באירופה הנוצרית. הוא אף נחשב לאירופי הראשון שהזכיר את סין בשמה המוכר לנו.

היקף המסע: המסע נמשך כ-14 שנה (החל בין 1159 ל-1167, וחזר ב-1173) ועבר בין היתר בנווארה, צרפת, איטליה, יוון, קונסטנטינופול, סוריה, ארץ ישראל, בבל, פרס, תימן, מצרים, סיציליה, גרמניה ורוסיה.

דוגמאות לתיאורים בולטים: תיאור מפורט של בגדאד, עוצמת ראש הגולה היהודי בה, והיחסים בין יהודים למוסלמים, תיאור הקהילות בתבאי, שנודעו כאומני משי וארגמן, תיאור העושר בקושטא והשנאה ליהודים שגרו ברובע פירא, ותיעוד מפורט של ארץ ישראל והאתרים הקדושים (ירושלים, מערת המכפלה, קברי צדיקים בגליל).

אמינות החיבור: יש הסכמה כי תיאוריו של בנימין אמינים ומדויקים בדרך כלל עבור מקומות בהם ביקר (מערב אירופה והמזרח התיכון עד בגדאד), אך תיאוריו של אזורים רחוקים (כגון הודו וסין) מבוססים ככל הנראה על שמועות ודברי אגדה (כגון סיפור ה"גריפון" בסין).

פרשנות ותאולוגיה: קיימת פרשנות הגורסת כי החיבור הוא יצירה פוליטית-תאולוגית מתוחכמת, שנועדה לרסן ציפיות משיחיות מסוכנות בקרב יהודי אירופה (במיוחד לאור משבר מסעי הצלב), וזאת באמצעות בניית דימוי של "גלות נסבלת ומכובדת" המדגישה את מעמדם של היהודים במרכזי הכוח (רומא ובגדאד) ואת סיפור האזהרה של משיח השקר דוד אלרואי.

קטעים מ"The Itinerary Of Benjamin Of Tudela" (מהדורת מרקוס נתן אדלר, פרויקט גוטנברג / ויקיטקסט):

אלו הם חלקים נרחבים מהתרגום האנגלי של יומן המסע עצמו, כולל הקדמות, הערות שוליים, וכן מפת המסע ותוכן העניינים המפורט.

החלקים המצוטטים כוללים פרטים על מסעותיו באיטליה, קונסטנטינופול, סוריה, ארץ ישראל, בבל, פרס, הודו, סין, מצרים, וכן מידע על מקורות, תאריכים משוערים ובעיות טקסטואליות בכתבי היד.

קטעי וידאו (פרופ' יונתן רובין וד"ר הנרי אברמסון):

ד"ר הנרי אברמסון: מציג את הרקע ההיסטורי של מסעי הצלב, השפעתם על יהדות אשכנז (פוגרומים וקידוש השם) והשפעתם על המסחר היהודי הבינלאומי (כגשר בין עולם הנצרות לעולם האסלאם). הדיון מדגיש את חשיבות הספר כ"מפת גוגל" של המאה ה-12 עבור סוחרים, המכילה מידע דמוגרפי ודתי רב.

פרופ' יונתן רובין: מתמקד במורכבות החיבור מבחינה טקסטואלית וביקורתית. הוא מציין ש"ספר המסעות" הוא רב ערך אך אינו חיבור של עולי רגל, וכי הוא מכיל רבדים שונים: ידיעות מדויקות (מגדל בבל), קטעים דמיוניים (נשר הגריפון בסין), אנכרוניזמים (תיאור כיפת הסלע כאתר ללא צלמים בזמן השלטון הצלבני), וסימנים להתערבות עורך (סתירות במספר היהודים, תוספות מהשוליים). הוא מדגיש שלושה מאפיינים מרכזיים החוזרים בחיבור: מניין היהודים, התעניינות במסחר וסקרנות אתנוגרפית (תיאור קבוצות כמו החשישיון).

קטעים מויקיפדיה העברית (בנימין מטודלה):

מציגים סיכום ביוגרפי, תוואי המסע (נווארה, איטליה, יוון, ארץ ישראל, בבל, פרס וחזרה), תיאורים גאוגרפיים ואתנוגרפיים, וחשיבותו כמקור היסטורי וספרותי, כולל פרסומו והנצחתו.