בשיעור נעסוק בדרשה של בר קפרא: "גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ - כתיב: אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ואילו במעשה ידיהם של צדיקים - כתיב: מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך". הגמרא עוברת לדון בדרשה במהלך של קושיות ותירוצים מפסוקים אחרים, בהם מופיעים ביטויים דומים. נבחן את הדרשה יחד עם מדרשים נוספים על הפסוקים הללו, ולאחר מכן נשאל את השאלות הבאות: מדוע בר קפרא בחר לקב"ה ידי ביחיד, ואילו לצדיקים ידיך ברבים? ומה מסמלים הביטויים הללו בכל פסוק? מתוך כך נבין כי מעשה ידיהם של הצדיקים הם המימוש בפועל של מעשה ידי ה', ואת הסיבה מדוע מעשה ידיהם של צדיקים גדולים יותר.