שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של בטוב בבוקר. הבוקר נאתגר את עצמנו עם השאלה- האם הפכתי את אלוהים ׳לקטן מדי׳ בחיים שלי? 

האם ׳ישוע חי בי׳? או האם אני פונה אל ישוע רק מדי פעם, רק כאשר אני צריך ׳שירות מסוים׳?

בואו ניתן לאדון לחיות בנו, להדריך ולהכווין אותנו יום יום- כי הוא אוהב אותנו!

הבוקר נחשוב על ההבטחה של ישוע עבור התלמידים שלו, הבטחה שמופיעה ביוחנן יד׳ 27- ״שלום אני משאיר לכם״.

מהו השלום הזה? 

מה משמעות השלום של ישוע עבורנו בימים המטורפים האלה שאנחנו עוברים? 

שהאדון יברך וימלא אותנו בשלום שלו שנשגב מכל שכל

הבוקר נחשוב על עומק אהבתו של ישוע המשיח. הוא היה מוכן ללכת עד הצלב עבור כל אחד ואחת מאיתנו. 

נחשוב על הקטע שבו יהודה איש קריות מגיע להסגיר את האדון ועל איך שהאדון מוכן ללכת איתו, אפילו עד לצלב. את כל זה הוא עשה עבורנו. 

כשזה מגיע לאהבתו של אלוהים- אין דבר כזה ׳אני לא שייך׳ או ׳אני לא מספיק טוב׳- כולנו מוזמנים! 

אלוהים רוצה את כולנו ויש לו מספיק חסד עבור כולם!

דבר אלוהים מזכיר לנו פעם אחר פעם שעלינו להגות בדברים אשר למעלה.

בפרק הזה נשאל את עצמנו כמה שאלות בהקשר הזה- במה אני הוגה? 

האם משהו מונע ממני מלהגות בדברים אשר למעלה?

 מה אני עושה אקטיבית כדי לסנן מה נכנס לחיי?

הבוקר ניזכר בכמה מהתפקידים של רוח הקודש שבא לשכון בתלמידי ישוע בחג השבועות לפני כאלפיים שנה, ושוכן בקרבנו גם היום.

שיהיה חג שבועות שמח מלא ברוח הקודש של האדון

מה הם או מי הם האלילים בחיים שלי?

האם משהו תופס את המקום שרק אלוהים יכול לתפוס? 

האם לקחתי משהו טוב והפכתי אותו ׳להכי טוב׳ בחיים שלי?

בפרק הזה אשתף על איך שהאדון לימד אותי לא לדאוג ליום המחר אלא לבטוח בו. 

לחשוב ולתכנן לגבי העתיד זה דבר טוב, אבל ממקום של ביטחון באדון הנאמן שדאג, דואג וימשיך לדאוג לילדיו 

הבוקר נשאל את עצמנו- מהם המתנות הרוחניות שהאדון העניק לי?

וגם נשאל- האם יש לי את האומץ להודות שזו המתנה שלי ולשרת עם המתנה הזו?

בפרק הזה נשאל את עצמנו- מהו הדבר שדוחק בנו בתור מאמינים?

בשנייה לקורינתים יש פסוק שאומר מהו הדבר שצריך לדחוק בנו- אהבת המשיח. 

אבל מהי המשמעות של המילה ״לדחוק״?