בעין הביקורת – משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור

חוק יסוד מבקר המדינה קובע כי מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור יבחן את טוהר המידות במדינה.

ואכן משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ניצב בחזית המאבק בשחיתות הציבורית.

מבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור מעניק צווי הגנה לחושפי השחיתות בשירות הציבורי. בידיו גם הסמכות  לתת הגנה למבקרים פנימיים שסבלו מהתנכלות בתגובה על פעולותיהם כמבקרים פנימיים.

כך בשנת 2018 הוגשו 44 תלונות של עובדים שטענו כי הממונים עליהם פגעו בזכויותיהם בעקבות חשיפת מעשי שחיתות. 22 מהעובדים שבירור תלונתם הסתיים קיבלו סעדים שונים. חמישה עובדים (כולל מבקר פנים) קיבלו צווי הגנה קבועים. במסגרת בירור של 17 התלונות האחרות יושבו המחלוקות בין הצדדים בסיוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, או שהצדדים הסמיכו אותו לקבל החלטה בעניין המחלוקות ביניהם.

הטיפול בבקשות לצווי הגנה , מתבצע בנציבות תלונות הציבור שפועלת במשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור.

 על כך ועוד בשיחה  עם מנהלת הנציבות  עו"ד ד"ר אסתר בן חיים

רעידת אדמה הורגשה ביום רביעי 15.5.2019 בשעה 19:53 כמעט בכל רחבי הארץ. לפי המכון הגיאופיסי, עצמת הרעש הייתה  4.4. למרבה השמחה לא היו נפגעים ולא נגרמו נזקים.

אבל דוח מיוחד "מוכנות המדינה לרעידת אדמה - תשתיות לאומיות ומבנים". שפרסם מבקר המדינה בתאריך 18.07.2018, מתריע מפני הצפוי.

מומחים בתחום סבורים כי התרחשותה של רעידת אדמה חזקה, על כל השלכותיה הקשות היא כמעט ודאית. השפעתה על אזורים שונים במדינה תהיה עצומה. בהתאם למסגרת להיערכות שאושרה על ידי הממשלה, יש להיערך ל-7,000 חללים, 8,600 פצועים קשה, 37,000 פצועים קל, 9,500 לכודים בהריסות בניינים ו-170,000 חסרי קורת גג.

על הנדרש מהממשלה ומכל הגורמים הנוגעים בדבר נוכח ההערכות אלה ,בשיחה עם עו"ד דנה גרוס סגנית מנהל אגף לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות

אמזון נכנסת לישראל ובעברית. כניסת ענק המסחר המקוון לישראל עשויה לטלטל את השוק המקומי. 

את נושא התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון, בדקנו בדוח השנתי של מבקר המדינה 69 א ,שפורסם באוקטובר 2018.

מדובר בערוץ שמתפתח  במהירות ושיכול לסייע בהגברת התחרות בשוק ריכוזי ומבודד כמו בישראל ולתרום להפחתת יוקר המחיה במדינה. בשנת 2017 הייתה ישראל בין 15 המדינות המובילות בעולם מבחינת כמות הקונים מחו"ל והמוכרים לחו"ל. בשנת 2020 צפוי שיעורו של המסחר המקוון לעמוד על כ-12% מהשוק הקמעונאי כולו לעומת שיעור של 6% בשנת 2016.

כל זה מחייב הערכות מתאימה .כמו הגנה על פרטיותו של הצרכן בעת ביצוע רכישות מקוונות, הנגשת אתרי המסחר המקוון לאנשים עם מוגבלות. סיוע לעסקים קטנים, בפרט בחברה הערבית.

ואיזה עתיד צפוי לקניונים שחלקם לפחות נבנו  וממשיכים להבנות באזורי ביקוש למגורים.

על סוגיות אלה ואחרות הקשורות במציאות המתהווה בעקבות המסחר המקוון  בשיחה עם עו"ד עינת אדלר חן

בעולם של משאבים מתדלדלים ושל אוכלוסייה הולכת וגדלה. המשימה לספק מזון לכל בני האדם הפכה לאחד האתגרים המרכזיים של האנושות. במקביל עלפי הערכות שונות, 30%-50% מהמזון המיוצר אובד או מתבזבז תוך כדי שרשרת הספקת המזון - מהגידול החקלאי ועד לצרכן הביתי.

משרד מבקר המדינה בדק כבר לפני כמה שנים בהרחבה את נושא "אובדן המזון - השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות."

והמסקנה-הצלת מזון היא הפתרון .

אז איך עושים זאת- איך לנצל עודפי המזון? עד מתי הם ראויים למאכל אדם? האם לנצלם לייצור מזון תעשייתי או להעבירם לנזקקים? מרגע שהעודפים אינםראויים למאכל אדם, האם ניתן להאכיל בהם בעלי חיים או להפיק אנרגיה ולייצר דשן?

על כך ועוד בשיחה עם עו"ד שירי מילוא- לוקר

החלק השני בפרק "איך עושים ביקורת?", עוסק בסדרה של נושאים רגישים שמלווים את עבודת הביקורת והופכים את דוחות מבקר המדינה לאפקטיביים יותר, ובהם : ביקורת בזמן אמת; מה קורה כשהביקורת מעלה חשש למעשה פלילי?; אזכור שמות מבוקרים; מעקב  של משרד מבקר המדינה אחר תיקון ליקויים שנחשפו בדוחות הביקורת ועוד.

גורמים במערכת הפוליטית,  מאד לא אוהבים את זאת, ומנסים מדי פעם  להצר את רגליו של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור.

נושאים אלה ועוד בשיחה עם יובל חיו, מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון.

כ-1600 גופים ברחבי המדינה נתונים לביקורת מבקר המדינה. מדובר בגופים  האמונים על מכלול פעולות הממשל שנוגעות לכל אחד מאיתנו – בתחומי הביטחון, הבריאות, הרווחה, החינוך איכות החיים ומה לא. מבקר המדינה פוקד מדי שנה גופים של השלטון המרכזי; השלטון המקומי; חברות ממשלתיות ועוד.  

מתאגיד מים ברשות מקומית קטנה ועד לצה"ל ומערכת הביטחון על זרועותיה השונים,כולל החשאיות ביותר. מתרומות שמקבלים מתמודדים בפריימריס ועד הצהרות הון ששרים וסגני שרים מחויבים להגיש למבקר המדינה.

ממצאי הביקורת -הכוללים את הליקויים שנחשפו  ואת ההמלצות לתיקון, מתפרסמים בדוחות השנתיים ובדוחות מיוחדים שמבקר המדינה מפרסם לציבור.

כך למשל : מבצע צוק איתן; אסון השריפה הגדולה בכרמל והשריפות בנובמבר 2016; הדוח על "בזק" ;מעונות רוה"מ ;מוכנות המדינה לרעידות אדמה. ועוד ועוד.

אז איך עושים ביקורת ? על כך בשיחה עם מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, יובל חיו.

מערכת הבחירות מתנהלת במידה רבה במרחב הסייבר ובניו מדיה. משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור נערך לכך  בהתאם.

כבר לפני  יותר משנתיים החלה נציבות תלונות הציבור להידרש  לנושא בעקבות בתלונות שהגיעו על כך שאישי ציבור שונים מחקו תגובות מדף הפייסבוק שלהם או חסמו את גישתם לדף.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור השופט בדימוס יוסף חיים שפירא כתב בדו"ח נציב תלונות הציבור לשנת 2016 כי "אי-מתן האפשרות לאדם להגיב בדף פייסבוק רשמי של איש ציבור או מחיקת תגובתו הם בגדר מעשה הפוגע בחופש הביטוי של אותו אדם".

איך מתמודדים עם התופעה בעיקר בתקופת בחירות? [

האם מדובר בדפים בעלי "סממנים ציבוריים", או האם מדובר בדף אוהדים או דף אישי?

האם מעורב מימון ציבורי בהפעלת הדף ?

בפרק... נשוחח על כך עם המשנה למנהלת נציבות תלונות הציבור עו"ד רונית זנדברג

הבחירות לכנסת בפתח ועוד קודם לכן כמה מפלגות יקיימו בחירות מקדימות- פריימריס.

הרבה כסף מעורב בבחירות.

בעזרתה של ראש האגף לביקורת בחירות ומימון מפלגות חנה רותם, נרחיב על חוקי הבחירות שהמבקר מופקד על אכיפתם ועל הנחיות מבקר המדינה למתמודדים

כמו גם בשאלות מהי תרומה מותרת? כמה כסף מותר לגייס וממי? ועל החובה לפרסם את שמות התורמים.

האם העורף שלנו מוגן?

רבים מוטרדים: עד כמה אנחנו האזרחים מוגנים במצבי חירום, בין אם מדובר על מתקפות טילים ורקטות, או שריפות ענק. בשיחה עם שלומי וייס (סגן ראש אגף בחטיבה לביקורת מערכת הביטחון) דיברנו על כך שחלק ניכר מהאזרחים אינם ממוגנים. מי האחראים לכך, ומהם הפתרונות האפשריים?

האם למבקר המדינה יש שיניים?

לא אחת אנחנו נתקלים בשאלה 'עד כמה דו"חות מבקר המדינה הם אכן אפקטיביים'? בעזרתו של פרופ' יורם רבין, היועץ המשפטי למבקר המדינה, ננסה לענות על השאלה – האם למבקר המדינה יש שיניים?