האירועים הטרגיים והרציחות המשתוללות לא הביאו את חברי "עוצמה יהודית" לטפל במה שקורה ברחובות ארצנו. הם מצידם מעדיפים להתמקד בפרטי הפרטים של חוק "עונש מוות למחבלים", שייתכן שהייתם מעדיפים לא לשמוע עליהם

וגם: מה הרב של פנמה בא ללמוד באשדוד?

מתי ממשלת ישראל מתגמשת ומוצאת דרכים לבצע את משימתה, ובאלו מקרים היא מתמהמהת שנים? תני פרנק על האבסורד האולימפי. וגם: מהו

אז איך נראו שלוש שנות הממשלה? שמחה רוטמן מגדיר אותן אנרכיה, אבל לא תאמינו את מי הוא מאשים... תני פרנק חושף את ההישגים האמיתיים של הקואליצייה שהבטיחה ימין על מלא. וגם: למה הבת של טראמפ, איוונקה - או יעל בשמה העברי - לא תתקבל בברכה בישראל

בית המשפט קבע שמפלגת ש"ס תצטרך מעכשיו לרשום נשים כחברות מפלגה. תגידו: נו, מי שישמע, זה לא הדבר האמיתי. אבל כל סדק שנפער, סופו להתרחב. היום זו חברות במפלגה - ובעוד כמה שנים זו תהיה התמודדות מטעם הרשימה לכנסת

ועוד בפרק: הזעם הקדוש של גולדקנופף

בהוד השרון, אחת הערים החילוניות בארץ, מונה רב מטעם ש"ס שמתנגד לגיוס - וכעת היעד הבאה של המפלגה החרדית הוא העיר העברית הראשונה, תל אביב. תני פרנק ממליץ לחברי מועצת העיר שם להתאגד כדי שמה שקרה בהוד השרון, יישאר בהוד השרון

ועוד בפרק: השדרוג המדהים של איש התחזוקה מבית"ר עילית

להיות יהודי בימינו זה לא קל - אנטישמיות, התנכלות, שנאה - באמת, המצב קשה. גם חבר הכנסת מאיר פרוש מיהדות התורה זעק בדיון בכנסת נגד רדיפת היהודים. רק שהוא לא התכוון לקהילה היהודית באוסטרליה או לסטודנטים היהודים בקמפוסים בארצות הברית...

ועוד בפרק: הממשלה מחזקת את יהדות התפוצות, אבל רק חלק מאוד מסוים ממנה

בואו נשים את הקלפים על השולחן: כדי לשרוד עוד כמה חודשים על הכיסא נראה שבצלאל סמוטריץ' מוכן לגייס את כולם - את הרבנים המייעצים שלו, את המגזר, את הביטחון ואת המילואימניקים הקורסים - אבל רק לא את מי שבאמת צריך להתגייס

ועוד בפרק: רחצה נפרדת בבריכה או בים זה הגיוני - אבל למה זה לא שוויוני?

רפורמת החלב אולי הוכיחה שהשר סמוטריץ' מצליח לקדם את האג'נדה שלו גם אל מול כוחות שוק משמעותיים, אבל ההתנהלות שלו בנושא הבשר מוכיחה שהוא לא מתכוון לתת לאף אחד לשחוט שום דבר - אם זה לא דרך הרבנות והמקורבים אליה, העסקנים שמחוברים חזק לשותפות לקואליציה

ועוד בפרק: פוליטיקה במערכת החינוך? רק מצד אחד

לא פחות מ-236 שדולות הוקמו בכנסת הנוכחית. זה באמת טוב ויפה שחברי כנסת עוסקים במה שמעניין אותם במיוחד, אבל הבעיה מתחילה כשזה בא על חשבון עבודת הכנסת האמיתית והיכולת שלה לתפקד. המצב עד כדי כך גרוע, שתני פרנק שוקל להקים שדולה למען הפעילות השוטפת של הכנסת

ועוד בפרק: מה אפשר ללמוד מבתי הדין של המוסלמים?

מי קובע אם לתמוך בחוק הגיוס? "גדולי הדור" החרדים. מי קובע מי יישאר בפוניבז' - "המחבלים" או "השונאים"? שופט בדימוס. ומה עם הרבנים הראשיים? אותם פחות סופרים, והם מצדם - פחות סופרים את החוק

ועוד בפרק: לחגוג את הסיגד זה מצטלם יפה!