רגעי ההתאהבות הם בני חלוף.                                                                                                                                                                                לעיתים יצמיחו אהבת אמת, לעיתים האהבה גוועת ומתה. 
לרב כאבי הפרידה, והכעס על האקס, נשמרים בעמוק בתוככי הלב השבור. במקרים אחרים, סופה של האהבה מוצא את דרכו לרדיו.

אהבה הוא ללא ספק הנושא עליו נכתבו מירב השירים. ובכל זאת, "לא דיברנו עוד על אהבה, ולא ירדנו אל סופה"
השאלה "מה זאת אהבה?" העסיקה רבים וטובים לאורך ההיסטוריה, וגם אנחנו נתפנה ללהג אודותיה מעט. ויחד עם זאת, ספק עם גם הערב נצליח לרדת אל סופה...

לפני המון שנים, ההורים הסכימו שאלמד למוד לנגן על כינור, בתנאי שאספר לכל מי ששואל, שאף אחד לא הכריח אותי.
הקריירה שלי ככנר, שארכה חודשים ספורים בלבד, לרגע לא איימה על סופרסטארים כמו יהודי מנוחין, יאשה חפץ או הדר גולדמן. ולמרות הכל אני לגמרי מזדהה עם שלום חנוך ששר:
אוי, הקשיבי לכינור
הוא עושה אותי שיכור

הגידו, חבריא, כל מה שתגידו,
אמרו שנדוש לדבר בו שבחים.
גם סבא וסבתא אי אז בו הביטו
מבט ממושך שסופו נכדים....  
אתם יודעים, הצהוב צהוב הזה שתלוי בשמיים, שמאיר את לילותינו, ממלא את ליבנו בהרהורים רומנטיים, עוזר לנו להתאהב.... "יא ירח, יא ירח, מה עשית?".....

פרידה לתמיד, ]רידה של סוף הדרך, היא עניין קשה במיוחד. בסוף כולנו נגיע אל הבור, והשאלה הגדולה היא מה נעשה בדרך לשם? 
"המוות הוא כנראה ההמצאה האדירה ביותר של החיים" אמר סטיב ג'ובס והוסיף: "זמנכם קצוב, אז אל תבזבזו אותו בלחיות חיים של מישהו אחר".

 

אומרים שכסף מסובב ת'עולם, וכמו במקרים אחרים הקלישאה כנראה לא נוצרה במקרה.                                                                                        כאלה הם החיים בעולם חומרני -  הכסף הוא המפתח לחיים טובים, ובלעדיו קשה מאוד להתקיים. אנחנו הולכים לעבודה כדי שיהיה לנו מספיק כסף לקנות אוכל, בגדים, חינוך, בריאות, תרבות ועוד כל מיני, כי אחרי הכל האהבה לא משלמת את החשבונות.....

מאז הכ"ט בנובמבר '47, ערב ההחלטה באומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, מייחלים ישראלים רבים להכרת העולם, ביניהם לא מעט מוסיקאים ישראלים, שזכו להצלחה גם מעבר לים.

עוד מבראשית למדנו ש"לא טוב היות האדם לבדו". אז מה הפלא שמבדידות האנשים הופכים קשים, ורק מעטים יוצאים ממנה נשכרים?

ארזנו את עצמנו והרחקנו לארצות הברית של אמריקה, לתפוס שלכת אמיתית, בצהוב – חום - אדמדם, ולהשתאות מול יופיו של הטבע. 

 

התחנה האחרונה במסע העונות של הלב: האביב. העונה שמחברת בין החורף הקר לקיץ הלוהט. עונת מעבר קצרצרה, שיש הטוענים שכלל אינה קיימת במחוזותינו... 
"האביב הוא דרכו של הטבע לומר 'בואו נעשה מסיבה", אמר פעם רובין וויליאמס.  ובמסיבה, כמו במסיבה, הכל שמח יותר – הצבעים, הריחות, ההבטחה התלויה באוויר. הטבע מקיץ משנת החורף, ומשמח את כל היצורים החיים.  זה הזמן של העונה לאהוב.