מה עושים בימינו כשהלב חסום כל כך? לרוב משהו פיזי. עובדים במקצוע שעוזר לאנשים. יוצרים יצירה אמנותית. אקטיביזם. "עבודה רוחנית". הכל חשוב וטוב. אבל כדי שהחסד יתרחש לא מספיק ליצור משהו, או אפילו לחבק מישהו.
בפשטות כדי שלמעשה יהיה משמעות צריך גם התרחשות פנימית.
לסביון בן ישראל, יחד עם רבינו אבן פקודה מהמאה ה-11, יש משהו ללמד אותנו בעניין הזה. הייתה לה ילדות קשוחה ומודחקת מאוד. היא פיתחה פרסונה אלטרנטיבית וככה חיה את חייה. כולנו כמובן עושים את זה, אבל המקרה שלה קיצוני, ויכול לעזור לנו ללמוד. סביון: "בשביל ילד כזה המציאות כולה כוזבת.... המציאות היא כלום בשבילך".
בגיל 17 פגשה מורה רוחני מפורסם ובמשך 20 שנה הלכה אחריו ושיחקה תפקיד חשוב בהקמת יישוב ייעודי של הקהילה בדרום. זה עשה לה גם טוב, אבל דווקא העבודה הרוחנית הובילה לדחיקת עוד מהאישיות המקורית שלה פנימה.
באמצע החיים בבת אחת זה השתחרר. כל מה שהיא - תחושות גופניות, רכבת הרים רגשית, מפגשים מיסטיים, הכל נפתח. מה שקורה לאנשים בדרך הרוחנית טיפין טיפין ובמתינות - הגילוי של העוצמה והצבעוניות של להיות בן אדם - נפרש בתוכה.
סביון: "זה היה אשד שנפתח ונישאתי עליו כמו כפיס בזרם. "הזיות" בתוך החיים. פגשתי ישות, שלושה מטר גובה, כמו עשויה מצינור נייר כסף. האנושי הפחיד אותי בגלל הטראומה שלי. הישות, בגלל שהיא לא אנושית, לא פחדתי ממנה. היא הייתה מלאה אהבה".
היא כתבה על זה את הספר המומלץ "הקריאה". בפרק אנחנו הולכים בסבלנות, מהילדות ואילך. המדריך שלנו בלימוד, אבן פקודה הגדול, כתב על חשיבות הפנימיות. מתוך "חובות הלבבות" שלו:
"האדם מחובר מנפש וגוף, ושניהם מטובות הבורא עלינו: האחד נראה. והשני אינו נראה. ואנחנו חייבים לעבוד אותו בעבור זה עבודה גלויה ועבודה צפונה. והגלויה חובות האברים... אך העבודה הצפונה היא חובות הלבבות... וידעתי דעת ברורה, כי חובות האברים לא תשלמנה כי אם ברצון הלב וחפץ הנפש"
בואו ללמוד בסטודיו או בזום. כדי להצטרף שילחו הודעה ל - [email protected]
#פנימיות #רוחניות #דיכאון #פודקאסט #ביתשני