גם היום ניכר שהקב"ה נלחם את מלחמתנו ואנחנו נלחמים את מלחמתו. המלחמה, שעל פני השטח היא מאבק על חרות לאומית פיזית, טומנת בחובה משמעות רוחנית. הקב"ה רצה שנס חנוכה יקרה דווקא באמצעות בני ישראל, וגם המלחמה שלנו היא גילוי פני שכינה.

פרק אחרון בסדרה

בנוסף לנס פך השמן, חז"ל נותנים ערך להדלקת הנרות כשלעצמה. מדוע? בניית המזבח והכנת שאר עבודות המקדש דורשת מומחיות וזמן, ואילו הדלקת הנרות היא המשימה הפשוטה ביותר, שמסמלת את תחילת חידוש העבודה. אנו שמחים בה על אף שחידוש העבודה עוד לא הושלם, ובמקביל אנו שמחים במלכות חשמונאי על אף שאינה מושלמת.ב"על הניסים" מוצג שילוב בין מעשי אדם למעשי שמיים בכל השלבים, הניצחון והדלקת הנרות. גם בימינו אנו רואים את שיתוף הפעולה של הקב"ה ובני האדם, ועלינו לשים במוקד העשייה את המשמעות הרוחנית ולשמוח גם במצבנו הלא מושלם, בתפילה שנמצא את הדרך הנכונה לכך ושהקב"ה יזכה אותנו בגאולה שלמה.

הדלקת הנרות מראה את היכולת להכניס את האור לחיינו מלאי המורכבות. הנס הרוחני הגיע דווקא מתוך המלחמה הגשמית. ב"על הניסים" מודגש הסדר הכרונולוגי של נס החנוכה – תחילה המלחמה ומסירת הגיבורים ביד החלשים, ורק לאחריה הדלקת הנרות. בכך חכמים מלמדים אותנו את סדר הפעולות המוטל עלינו – ראשית יש לפעול בעולם הגשמי ורק לאחר מכן אפשר להיכנס "לדביר ביתך". זהו סדר תיקון העולם, וזה הסדר בו תקרה גם הגאולה העתידית.

בדורנו אנו זוכים לממש את האידיאלים הללו, ותפקידנו הוא להמשיך את הרוח הגדולה הזאת. אנו רואים איך הקב"ה מוסר גיבורים ביד חלשים, ומתוך כך נגיע לבניין המקדש.